בשבילי לעבוד בשלטר היה לגעת בחיים בצורה בלתי אמצעית. אין מקום לחארטה, הכל חשוף. עצבים חשופים.
ברוב השעות הייתי איתן לבד, ומתוקף התפקיד הייתי זמינה כל הזמן לכל תרחיש, בכל שעה. נשמתי את המציאות שלהן בשעות הארוכות של כל משמרת, ולקחתי אותן ואת הסיפורים שלהן איתי הביתה.

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים