בְּרִיחָה

בּוֹא נִזְדַּמֵּן אֶל סַפְסָל מֵעֵץ
בְּתוֹךְ פַּארְק שׁוֹמֵם אָדָם,
נִבְרַח הַרְחֵק מִחוּץ יָדוֹ
שֶׁל הָרֳעַ.
הַמּוּסִיקָה תְּלַוֶּה אֶת פְּסִיעוֹתֵינוּ הַזְּרִיזוֹת,
פָּנֵינוּ לֹא יִהְיוּ רֵיקִים יוֹתֵר.
הַוִּילוֹן אַט יְתַנֶּה עִמָנוּ צְלָלִים
וּבְרוּחַ קַל לֹא נִיפּוֹל.
וְהַתָּוִים? מָה יְהֵא עַל הַתָּוִים?
הֵמָה יֵרְדוּ לַחִים, אַחַר כָּבוֹד,
עַל לְחָיֵינוּ.