יום 347, איריס. תעתועים
יום 347, איריס. תעתועים כך נפגשנו: עכשיו עם התנועה הזאת של הסוף, והשאלות שלכם שמגיעות וקוראות לי להביא מסקנות מהדרך, אני שמה לב שאחד הדברים
יום האישה שנת 2011 אני מתחילה פרויקט ראיונות. בתוכנית לראיין 365 נשים, ולהעלות לבלוג מידי יום במשך שנה שלמה. אלו ימים שהמדיה החברתית רק החלה, היו מעט בלוגים, וכאמא צעירה הרגשתי שחסר לי ידע אמיתי, כזה שאין בעיתונים, ששם השמיעו בעיתונות הכלכלית את אותן נשים בודדות שהצליחו, ובמוספי השבוע את אלו שהחיים ריסקו אותן, רציתי אמצע. רציתי להבין איך לחיות פה, כאישה.
על מה נדבר? על מה שיגיע, בלי שאלות מובנות. תמיד אמרתי ש"לכל אישה יש לפחות סיפור אחד ששווה לשתף, או מיליון". באמת רוב הנשים היו מופתעות בהתחלה שאני רוצה לראיין אותן. אולי 95% מהן התחילו את השיחה בשאלה "מה את רוצה לשמוע? מה מיוחד בי?"
לא היה לי מושג. לרוב לא ידעתי עם מי אני מדברת, בת כמה היא, איך היא נראית. בכוונה בחרתי לא לדעת כלום פרט לשם שלה, לנקות את השיפוט שנמצא בעיניים של כולנו. מה שעלה היה אותנטי לגמרי, וגם לא מה שהאישה רגילה לספר על עצמה. מה שנאמר, נכתב ועלה ללא עריכה מיוחדת לבלוג, יום אחרי יום.
בזכות הפרויקט, קבלתי 365 זוויות שונות ומגוונת על החיים, מנשים מכל המגזרים והגילאים פה בארץ וקצת מחו'ל. נוצר שיח מקורי שעדין לא פגשתי פה קודם, אישי, רגשי, שיתופי, מסקרן, מלמד, ובעיקר קהילה גדולה שיצרה חיבורים הקיימים עד היום.
בסיום הפרויקט קיימנו פיקניק גדול עם הנשים, ואני המשכתי להרצאות על הפרויקט במקומות רבים, בהם כמעט רוב מוסדות האקדמיה בארץ, גם באוקספורד וב – UCLA באנגליה. בארץ לימדתי כמה סמסטרים במכללה למנהל, פרויקט המבוסס על המודל הזה.
יום 347, איריס. תעתועים כך נפגשנו: עכשיו עם התנועה הזאת של הסוף, והשאלות שלכם שמגיעות וקוראות לי להביא מסקנות מהדרך, אני שמה לב שאחד הדברים
יום 346, שרון. ישחקו הילדים לפניי, ומצדדיי, מי העומד? כך נפגשנו: יום שמש, כמעט לפני שנה, אני ואפרת בקפה, שיחת סיעור מוחות על קפה וקרואסון.
יום 345, יעל. דווקא יש סוסים שמדברים עברית כך נפגשנו: כשאתם התעסקתם אתמול בפרחים ושוקולד לבני זוג שלכם, יש פה אחת שבנוסף לבן זוג האהוב,
יום 344, לאה. לחפש שורשים בצל הזיכרונות כך נפגשנו: לאה סיפרה לי על טיול שורשים שעשתה. נסעה אל העיר אותה עזבה בגיל 13, אושדה בצפון
כך נפגשנו: אז מי היא יהודיה? בדרך כלל אנחנו נולדים ‘לתוך’ זה והשאלות מגיעות בטיול ארוך בחו"ל, שמנסים לברר 'מיהו יהודי’ בעיקר כדי לחגוג יחד את
יום 342, דפנה. אורה הכפולה כך נפגשנו: בימים האלו אני מקריאה לילדים שלי את ‘אורה הכפולה’, כל כך מקסים לראות איך הם מתרגשים מהרעיון הזה
יום 341, טלילה. שלוש לוויות והבנה גדולה אחת (*יש סוף טוב!) כך נפגשנו: טלילה אומרת לי בתחילת השיחה, תראי קראתי ראיונות קודם, ואני לא יודעת
יום 340, נטע. אוהבת להיות בבית כך נפגשנו: האמת שבא לי לספר על ה'כך נפגשנו’ של נטע ונויה, שמשדכת לי לא מעט נשים בפרויקט. נטע
יום 339, טל. מסביב לעולם ובחזרה כך נפגשנו: לפני יומיים סיפרתי שהייתי ברכבת, שמעתי צליל של סיפור מוכר. הבטתי הצידה ומייד זיהיתי את ליאורה מיום
יום 338, היאם. שיר הלל כך נפגשנו: הראיון עם היאם, נשמע כמו שיר הלל. שיר הלל לטוב, לבעלה, לחיים. שיר הלל, שזור בניסיון וחכמה.
כך נפגשנו: יש משהו שחוזר השבוע בראיונות – ההליכה הזאת בתוך מסלול מוגדר בחיים, ופתאום דחף אדיר לשינוי או מציאות שמכריחה לעשות שינוי דרמטי, לעבור
כך נפגשנו: בדיוק ברגע שסיימתי לערוך את הראיון של לילך, איה התקשרה. ‘בואי נדבר על משהו שמח’ אמרתי לה, הרגשתי שאני צריכה לאזן קצת. 'מה
כך נפגשנו: לפני שבועיים נפטרה ציפי כשהיא בת 78. לי, נכדתה, הציעה שאולי היא תהיה חלק מהפרויקט, מין מחווה קטנה לאישה גדולה. ‘תחשבי על זה’,
כך נפגשנו: מתחילת הפרויקט אני מחכה לשיחה עם אורית, סיכמנו שנדבר לקראת הסוף, והנה היא באה כמו בהזמנה. בדיוק בבוקר שרציתי לקבל מנת עידוד כנה
כך נפגשנו: הפעם האחרונה שראיתי את מאיה הייתה ממש מזמן, רגע לפני שהתחלנו עם הילדים. מאז מאיה בנתה יחד עם בן זוגה את ביתם על
כך נפגשנו: אני יודעת שלחלקנו המילה ‘אינדיאני’ מתקשרת בעיקר לתחפושת הנצחית, בטח עכשיו שחג פורים מתקרב. יכול להיות שזה היה כך גם לתמנע, לפני לא
כך נפגשנו: אני ממשיכה באותו קו מאתמול. אחרי השיחה עם מתוקה, שמספרת על נשים גדולות שמביאות לה השראה, אני מדברת עם שגית. שגית מספרת לי
כך נפגשנו: השיחה עם מתוקה התחילה בשקט, משהו רגוע מאד, עלה מטון הדיבור שלה. תוך כדי שהקשבתי ראיתי כמה שכבות ועומק ועניין יש באישה הזאת.