יום 48 – עינת. לזוז

כך נפגשנו: בשישי הייתי עם הילדים בהופעת מחול מודרני. הסתכלתי על חבורת הרקדנים הצעירים סביבי, מוכשרים, מלאי אנרגיה, כל כך רציניים במה שהם עושים. רואים שהם מקדישים שעות אינספור לריקוד, אולי את רוב חייהם. עניין אותי לדעת מה קורה שיום אחד זה מפסיק. בגן משחקים פגשתי את עינת שהסבירה לי.

1. כמה זמן רקדת?

מאז שאני זוכרת את עצמי, הייתי רקדנית מקצועית, רקדתי מחול מודרני ובמשך השנים גם הרבה קלאסי, אימפרוביזציה, כוריאוגרפיה.

2. כמה השקעת בשבוע?

בתור ילדה, בערך שלוש פעמים בשבוע אחרי ב"יס, רקדתי כמה שעות טובות. אח"כ שגדלתי למדתי ריקוד באקדמיה, זה היה עניין של כל יום, הרבה מאד שעות, חזרות הופעות. מאד מאד אינטנסיבי.

3. עד מתי רקדת?

מקצועית הפסקתי בגיל 28, אבל המשכתי לרקוד עד שנכנסתי להיריון עם הבן שלי בגיל 31. את ההופעה אחרונה רקדתי שהוא אצלי בבטן ומאז אני לא רוקדת, כבר שבע שנים.

4. איך אפשר להפסיק משהו שליווה אותך באינטנסיביות כמעט כל החיים?

הייתה לי התעייפות מנטאלית ופיזית וזה קרה היה בהדרגתיות. כמה שנים לפני שהפסקתי, הייתי באירופה, איזשהו ניסיון ללכת לאודישנים שם. אז הבנתי שכנראה אתה צריך להיות עם אופי מאד מאד מיוחד כדי להתמודד עם חיים כאלה, עם הנסיעות לחיות במקומות שאתה לא מכיר, ואצלי זה גם היה לחיות ככה עם בן זוג שנמצא בכלל בארה"ב. שם הבנתי שזה לא יקרה בכל מחיר.

5. וזה לא חסר לך היום?

כל פעם שאני הולכת להופעה ליבי נחמץ.. אבל רק לאחרונה זה חסר לי ממש לנשמה. בשנים האחרונות החיים מאד אינטנסיביים עם שני ילדים צפופים, בקושי הצלחתי לראות את עצמי.. אבל אני כל הזמן אני עוסקת בתנועה, אני מלמדת פילאטיס, למדתי ריקוד, ועכשיו אני לומדת שיטת ורדי שזה גם חיבור דרך הגוף.

6. מה הבאת מתוך הזהות שלך כרקדנית לאמהות?

קודם כל זה היה לעבור מזהות שעינת היא רקדנית, לזהות אחרת, להיות אימא. עכשיו שאת שואלת אני חושבת שהבאתי איתי את האינטנסיביות. מין משהו שאתה עושה רק אותו. מאד נשאבתי לאמהות, נסחפתי לזה עד הסוף.

7. מתי תחזרי לרקוד?

לא יודעת. יש לנו חבר שאמר לי עינת את לא צריכה שום טיפול את צריכה ללכת לרקוד, זה מאד נכון. זה חרוט לי בפנים.

 ———–

אהבתם? שתפו את הפוסט | הצטרפו לפייסבוק

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים