יום 28, אפרת – את היית כבר בת 21

כך נפגשנו: הפרויקט מתגלגל. נוצרים קשרים בין הראיונות, חלקם מפתיעים, כמו זה. אחרי שסיימתי לדבר עם נועה על גיל 21, שמעצב לנו את החיים, שוחחתי עם אפרת. שאלתי אותה על מפגש מכונן בחיים. היא ישר התחילה עם מפגש מגיל 21..

ספרי על מפגש מכונן שהיה לך

זה קרה בגיל 21. גרתי אז בפנסילבניה. עיירה אמריקאית ממוצעת, די משעממת, עם כפור אימים, שלג שמגיע למינוס 20 מעלות וחוסם את הדלת. שם במקום הזה הכרתי 2 זוגות מאד קיצוניים זה מזה, והמפגש איתם לימד אותי דברים שלקחתי לחיים.

הזוגות:

זוג אחד היה בעלי החנות שאיתם עבדנו. הם היו בעסקי היהלומים. מאד עשירים באופן יחסי, עם 2 מרצדסים בחנייה, רכב ספורט, חופשות חלומיות והרבה אומללות. הם עבדו מאד קשה. כל החיים שלהם היו סביב העסק. בקושי היה להם זמן ל – 4 הילדים שלהם, הייתה רדיפה בלתי נפסקת אחרי הלקוחות.

העיניים של האישה, היו כבויות. החיוך היה כבוי. רק לפעמים רחוקות היה אפשר לשמוע אותה צוחקת צחוק אמיתי. תמיד היא הייתה לחוצה וממורמרת, צועקת על הילדים שלה. היה מין פער כזה שכל פעם שהיא הייתה בחדרים האחרונים של המשרד, תמיד שמעו אותה נורא כועסת ואיך שנשמע הפעמון של החנות, היא הייתה הופכת לנופת צופים Hi how can I help you    הייתה אומרת בנחמדות מוגזמת, כזו שבעלה והילדים שלה, מעולם לא זכו לה.

הזוג השני, בדיוק הפוך מהם. הם היו די מבוגרים, בני 60 בערך. הבעל עבד אצל אותם עשירים בעסק אבל הרוויח משכורת מינימום והם נתמכו בכל מיני תוספות מהמדינה. היה להם בית פשוט, בלי שום מרצדס בחנייה. בראייה שלי היום הם חיו חיים מלאי סיפוק. הם חיו חיים מאד פשוטים, ממש עם המינימום, האישה אספה כל היום קופונים לקנות דברים בהנחה. הוא עם עודף משקל והיא עם סכרת ועדין החיים שלהם היו טובים להם.

בסופי שבוע היו נוסעים לבקתת נופש צנועה על הנהר, שם הם היו יושבים על הסירה עם עוד זוג, והפחיות בירה שלהם, דגים ומקטרים. יותר משחררים קיטור כי באמת לא לוקחים את החיים קשה. סוג של הומור פנימי.

מה למדת מהם?

היום אני יודעת להגיד שלמדתי מהם להסתפק במועט. הכסף חשוב מאין כמוהו, אבל לא מספיק שאני אהיה עסוקה בלרדוף אחריו כל הזמן.

זה משהו שהיה לך מובן כבר בגיל 21?

לא, רק בדיעבד. בגיל 21 הנטייה הייתה להתחבר לזה שעשיר ונוסע במרצדס ולבלונדינית שעושה פן

איך ההבנה הזאת באה לידי ביטוי בחיים שלך היום?

התהליך שאני עברתי בחיים שלי התחיל מהמקום של הבלונדינית. העבודה ביהלומים, אח"כ בהיי-טק עם התנאים והרכב הצמוד. אחרי שילדתי עשיתי שינוי בחיים שלי ועברתי לעולם אחר, לעולם של אמהות, לידה, לפגישה עם נשמות חדשות שמגיעות לעולם. מפגש עם הבריאה. עולם רגשי, לא חומרי. ההבנה מאז, כנראה נכנסה לתת מודע שלי, שבחר את המקום הפשוט יותר, על פני החומר.

לאתר של אפרת >

—-

אהבתם? שתפו את הפוסט

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים