תפריט
כך נפגשנו: את גלי אני מכירה מעבודתנו המשותפת בעולם של שינוי חברתי. אני יודעת שזה נושא חשוב לה. עם זאת, הופתעתי לשמוע שגלי גרה בקיבוץ עירוני ב..שדרות! ושבעצם היא לא לבד, ויש איתה כמה משפחות וכך הם חיים יחד כבר יותר מ – 20 שנה ויוצרים אינטגרציה אמיתית.
כך שמסתבר שיש עוד דברים בשדרות חוץ מקאסמים ולהקת שפתיים, אולי אמרו את זה בקול, אבל לא יצא לי לשמוע.. נמסתי. באמת, זה לא רק לדבר על הערכים, זה ממש לעשות ולחיות אותם יום יום.
1. כמה שנים את גרה בקיבוץ העירוני בשדרות?
כבר 20 שנה.. הגעתי לפה בגרעין נח"ל של בני קיבוצים לקיבוץ העירוני בשדרות שהוקם בשנת 1987 פגשתי את בן הזוג שלי, שהגיע לכאן מקסיקו, והנה כאן נולדו לנו הילדים..
2. איפה גרת לפני כן?
גדלתי בקיבוץ עמיר בצפון, שזה 7 דקות מקריית שמונה
3. יש הבדל קטן בנוף.. מה קסם לך כשהגעת לכאן?
הגעתי למקום בצפייה שזהו המקום השקט ביותר עליי אדמות.. זה היה סמוך למלחמת המפרץ ואמרנו שלפה אין סיכוי ששום סקאד יגיע..
וכמובן שהיו עוד סיבות – החשובה ביותר היא הרצון להשתייך לקהילה, שיש לה ערכים ורצון לקחת אחריות על חייה ולהוביל שינוי,איפה שנדרש. מלבד זה שדרות זה מקום קטן שמאפשר השפעה – כמאמר השיר: “לבנות ולהבנות בה” ובהיבטים הגיאוגרפיים זה מערב הנגב, מקום שקרוב לים, עם רוח נעימה, ולא רחוק מת"א.. בסה"כ שעה נסיעה ממרכז הארץ.
4. בחדשות זה נשמע רחוק, תמיד אומרים ‘דרום’
כן, עד שפותחים מפה ורואים שזה ממש באמצע הארץ..
5. מה הייחוד של לגור בקיבוץ בתוך עיר?
יש פה עשייה מעניינת שתורמת לאורח חיים שנכון לנו. אנחנו 15 משפחות שחיים בקהילה, מחצית מהן מקיימים שותפות כלכלית, כמו בקיבוץ של פעם, ובעיקר אנחנו חלק מאורחות החיים בעיר. הייחוד של הקיבוץ בתוך העיר, הוא שמייצר אינטגרציה אמיתית. איפה שיש מגע, יש אינטגרציה.
6. עד כמה אתם מעורבים?
יש כל מיני צדדים למעורבות, אחד הבולטים זה במערכת החינוך. ביחד עם העיר והורים מכאן יזמנו הקמה של גני ילדים מסגרת חינוכית המתאימה לצרכים שלנו. הרבה הורים מוציאים את הילדים להתחנך בקיבוצים, אבל אנחנו אמרנו שבאנו לחיות פה ואנחנו רוצים שכאן ימצא לנו הפתרון.
7. מעניין, באמת בהרבה מקומות מחפשים את החינוך הכביכול 'אליטיסטי’
הבת שלי לומדת בביס שבו 95% מהילדים באים ממשפחות עולים מבוכרה וקווקז, למרות שיש לנו מאחורי הבית בי"ס אחר, שם יש 90% משפחות ותיקות מהעיר. בחרתי בבי"ס, כי המליצו כי על המורות בו הרכב האוכלוסייה לא מהווה שיקול בעיניי, אלא שצוות החינוך יהיה טוב וחזק. כל ילד ראוי לחינוך הולם, וזה הצוות שצריך להיות מסוגל להתמודד איתו.
8. מה מפריע לך בחיים פה? מה היית רוצה לשנות?
לאחרונה הצטרפתי למשהו חדש שנקרא 'מועצת שכונות’ שזו נציגות של תושבים מהעיר, במטרה לשפר את איכות החיים.
למשל מאד מפריע לי שבתקופה כל כך יפה של פריחת הכלניות, שכל מדינת ישראל באה לראות את הדרום, אנחנו צריכים 'לארח’ אותם בתוך המזבלה. השדות נמצאים במעטפת של העיר, שהיא מאד מוזנחת, ויש המון פסולת בניין וכבשים מתות..
9. מה את חושבת שהחיים בצורה כזו, נותנים לילדים שלך?
מבחינתי לגור ככה זו מתנה לחיים, זה נותן להם המון בחיים. אני גדלתי בקיבוץ ולא נתקלתי ביותר מידי משפחות יוצאות דופן. כאן רואים את המורכבות.
10. ובכל זאת, שדרות זו עיירת פיתוח, מה שמקשה על תעסוקה, יש קאסמים, זה לא מחיר גבוה עבורך?
לא. אני פה. היו 2 משפחות שעזבו בתקופת הקאסמים, ושתיהן חזרו לכאן. יש משמעות לקהילה, היא מהווה מענה לצרכים שלנו. זה הרבה מעבר לברוח מהקאסמים..
אין לאן לברוח בארץ הזאת, הנה אני באתי מהגליל העליון, חשבתי שעזבתי את הקטיושות וזה לא הועיל לי. בסוף זה עניין של קהילה. אני לא נאחזת בקרקע, אלא בקהילה, זה מה שמחזיק אותנו פה. לשייכות הזאת יש משמעות גדולה מאד עבורי.
