תפריט
כך נפגשנו: בשלב זה של החיים, אני כבר מבינה שהאדם צריך לייצר לעצמו מנגנונים שימנעו מהגאווה לגלוש. לפעמים לא שמים לב, וקצת נסחפים עם האגו, כמו חלב חם שבשנייה גולש החוצה מהפינג'אן.. הראיון עם חוה לימד אותי את העיקרון לשימור וגם עוד כמה דברים, כמו למשל שאף פעם לא מאוחר מידי. לכלום.
1. באיזה גיל התחלת עם הטאי צ'י?
לפני 19 שנה, בגיל 43, מתוכן 15 שנים אני מדריכה בבית הספר
2. למה טאי צ'י?
הגעתי לזה ממש במקרה..חברה שלי חזרה מבוסטון, שם היא הכירה את זה ומאד התלהבה. היא מצאה מורה שלימד אותה ואמרה לי ‘בואי נלך לנסות’. הלכנו. היא מזמן כבר לא שם, ואני עמוק בעניין..
3. מה קסם לך בזה?
זה שלא הבנתי כלום וזה שהרגשתי שיש בזה משהו, מה גם שהשיעורים נערכו בחוץ, במגרש עם פיקוסים ענקיים. זה היה קסום בעיניי, קבוצה של אנשים עומדים בחוץ שקטים במשך שעה וחצי..סוג של פלא.
4. חלפו שנים, הפלא נשאר?
נשאר ומתעצם ככל שאני נכנסת יותר. זה עולם ענק. אני לומדת 19 שנים ועדין אני ממשיכה ללמוד, גם דברים חדשים וגם את הדברים שאני כביכול יודעת. אני מעמיקה בהם בצורות חדשות.
5. את נחשבת למדריכה בכירה, יש עוד מה ללמוד?
כל הזמן. בטאי צ'י אתה תמיד נשאר תלמיד. גם המורה שלי, המאסטר שלי, ניר מלחי, לומד כבר 30 שנה. אין מישהו שלא לומד.. הטאי צ'י משאיר אותך במקום של תלמיד, אפילו שאתה בכיר
6. מעבר לידע הנרכש מהלימוד, מה זה עוד נותן לך?
קודם כל אני יודעת כל הזמן איך מרגיש תלמיד חדש. אני לא באה בצורה מתנשאת שאני יודעת ואתה לא יודע. לא שוכחים את התלמידות..זוכרים את התחושה שלא תמיד מצליחים וזו מעלה גדולה. תלמידים חדשים לפעמים מתאכזבים מזה שלא נגמור ללמוד, אבל אני אומרת שזה כיף ללמוד..
7. להיות תלמיד, זה משמר את האגו
זה אחד היתרונות, וגם עצם העובדה שאת צריכה להתאמן כל הזמן, אחרת המידע שצברת נמחק.. אם את לא מתרגלת זה נעלם.
התרגול היום יומי, שומר על הצניעות. יכול להיות שהגעת לתובנה שתשאיר חותמה בגוף, אבל ברמת המעשה לא תישאר
8. מה הטאי צ'י מעצב בחייך?
במישור הפיזי – זו ההבנה של הקשר הברור בין תרגול הטאי צ'י עם הבריאות. למשל הייתה לי אסתמה וכעבור מס’ שנים של תרגול – נעלמה. אומרים שאסתמה לא נעלמת, אבל עובדה. זה שומר על כח וכושר, ומצב גופני טוב.
במישור החברתי – זה נותן קבוצת השתייכות מאד מאד חזקה. מרגישה שייכות למשהו בעל ערך. בבית ספר יש תחושה של קהילה תומכת וגם מחוצה לו. למשל אם אני נוסעת למקומות אחרים בעולם ויש קבוצה שלומדת את השיטה שלנו, באופן אוטומטי נוצר קשר מדהים, זו שייכות שמעבר לגיאוגרפיה, והגדרות אחרות. מאד מרגש..
במישור רגשי – נותן בטחון אישי פנימי. אני יודעת שאני יכולה להסתדר, אני יודעת מה אני עושה, יש לי יותר תמיכה
9. אני לא בטוחה שאני מבינה מה זה טאי צ'י אבל מתחילה להבין מה זה עושה..
(–מחייכת–) אי אפשר להבין עד שלא עושים את זה, מבינים רק דרך העשייה
10. עד מתי תמשיכי?
מה שכיף בטאי צ'י זה שאת יכולה לעשות את תמיד, כל זמן שאת רוצה, גם בגיל מאד מבוגר. יש לנו בבית ספר תלמידות מעל 70.. אני מכירה מישהו מיפן מעל 80. אין לזה סוף.. זה כל הזמן מסקרן וחדש
11. די נדיר למצוא עניין במשהו בכזו תשוקה לאורך שנים, זה דומה לעוד משהו שאת מכירה?
אם מפנימים את הדבר, אפשר להתייחס גם לדברים אחרים ככה. למשל הילדים שלנו, היחסים איתם כל הזמן משתנים, הם כל הזמן משתנים וגם אנחנו..אם באים עם המחשבה הזאת שכל הזמן יש משהו חדש ללמוד ויש סקרנות, זה מביא איתו יחס אחר. אפשר ללמוד לאמץ את ההסתכלות הזו לכל דבר, אולי זו שאיפה..
חוה קנר. בי"ס לטאי-צ'י >
