דף הבית » יום 144, מיכל. תמונות מחדר המיטות

יום 144, מיכל. תמונות מחדר המיטות

כך נפגשנו: למיכל יש קול מתוק. משגע. כזה שמה שהיא תגיד, אתן תהיו מוכנות לעשות. כולל להתעלם מהקילואים המיותרים שנדבקו לכן בירכיים, ולהצטלם עם הבייבי דול שהחבאתם בארון.

יכול להיות שעד היום, הכי רחוק שפרגנתן לעצמכן היה סשן צילום לתמונה לפייסבוק או בההיריון (התמונה ההיא, ידיים-מלטפות-בטן, זה בסדר, יש לכולנו..) אבל כאן מיכל מציעה משהו אחר. קחו את עצמכן, כמו שאתן, אחרי הלידות, ועכשיו תעמדו מול ראי ועכשיו תנציחו את זה. מעיזות?

1. מה מייצג הצילום הזה?

זה סוג של עוצמה נשית פנימית, המקום של החושניות שיוצא החוצה.

2. זה עדין לא מוכר במיוחד, איך הגעת לזה?

אני צלמת כבר 20 שנה. חייתי גם בחו"ל, עשיתי תערוכות, חייתי כאמנית, פה בארץ יש לי סטודיו אבל לפני חצי שנה פגשתי בזה. יום אחד שוטטתי ברשת, בלינקד-אין בקבוצה של צלמות מכל העולם, ופתאום ראיתי את המושג ‘צילומי בודואר’

זה סקרן אותי, חשבתי לעצמי שאני צלמת כבר שנים ולא מכירה את המושג בכלל. התחלתי לחקור ומצאתי המון המון אתרים, בעיקר באנגליה ובארה"ב. מסתבר שזה טרנד מאד חדש, בו נשים שהן לא דוגמניות, מכל הסוגים, מלאות ולא מלאות, יפות ולא במיוחד.. עושות צילומים כאלה. יש יותר נועזים ויש סגנון וינטג’, יש סגנון בטעם טוב ויש צילומים זולים.

מאד התלהבתי מזה ואמרתי יאללה אני הולכת לעשות את זה פה.

3. מה הדליק אותך ?

התוצאה מבחינת ההרגשה של האישה. יש מבוכה שמאפיינת הרבה נשים שבאות להצטלם, גם אם זה רק פורטרט. קשה להן לעמוד מול מצלמה. הן אומרות כל מיני 'אני לא פוטוגנית’ וכאלה. והאמת אני מבינה אותן, גם לי זה מאד קשה.. אבל פה בסטודיו קורה משהו. אני מדריכה אותן, והן משתחררות. בסוף הסשן האישה יוצאת בכזה 'היי’, בלי קשר לתמונה שיצאה, וזו הרגשה מדהימה עבורי, הדבר הכי כייפי.

בצילומים כאלה יש פה יותר מזה. זה ממש יום שהוא סביב האישה, כל החושניות והבגדים והאיפור, האישה ממש יוצאת מעורה.. זה משהו שאולי היא לא עשתה אף פעם וזו הרגשה מאד חזקה.

4. למה שאישה בכלל תרצה לעשות את זה?

יש כאלה שיבואו כי זו תהיה מתנה לבן זוג שלהם אבל בעצם זו מתנה עבורן. לא כל אחת תרצה לעשות את זה עם חזייה ותחתונים. יש כאלה שיעדיפו להישאר עם גופייה. זה לא צילומים ל'בוק’ זה מין משהו שאת חווה את עצמך ממקום אחר. זו גם הזדמנות לאישה להרגיש סקסית, לפעמים לקנות לסשן בייבי דול שלא הייתי קונה, זה מין משהו מרענן.

5. את היית עושה צילומים כאלה?

אני שואלת את עצמי המון פעמים ואני לא יודעת.. אם הייתי עושה את זה, הייתי הולכת רק לצלמת או שמצלמת בעצמי, נראה לי שאני כן אעשה זה ..

6. למי תראי את הצילומים שאחרי?

רק לבן זוג שלי, לאחותי ואולי לחברות קרובות

7. מאיפה לדעתך נובעים המחסומים שלנו להצטלם כך?

זה עניין של דימוי גוף ברוב המקרים. ראיינתי לאחד הסרטונים שאני עושה נשות מקצוע בנושא של דימוי גוף, המסר המשותף שעולה זה עניין ההרגשה שלך עם עצמך.

יש לנו דפוסי התנהגות שבאים מהילדות, אומרים לנו תגמרי מהצלחת, משדרים לנו להיראות בצורה מסוימת, מסבירים לנו מה נחשב יפה והדברים האלה מוטבעים בפנים. צריך לעשות עבודה פנימית כדי להרגיש טוב עם מה שיש ולא לרצות כל הזמן להיות משהו אחר.

מספיק שאישה תתאפר בצורה חושנית וזה כבר עושה הבדל. נכון שזה רק חיצוני, אבל אם את נראית טוב, את מרגישה הרבה יותר טוב מבפנים, וזה יוצא החוצה. גם ללבוש בגד סקסי, זה נותן הרבה להרגשה.

8. את שלמה עם עצמך במקום הזה?

היום אני עם הרבה יותר מודעות. שנים שעשיתי דיאטות, והיום בגיל 43 מרגישה הרבה יותר טוב עם הגוף שלי. גם אם לפעמים יש לי את ה 2 ק"ג המיותרים, אני עושה ספורט וקצת מקפידה וזה עוזר.

מה שכן, אני לא כל הזמן חופרת לעצמי על זה, ולפעמים אני עושה דברים חיצוניים. פעם הייתי יותר 'זרוקה’, היום אני מתאפרת יותר, מתלבשת יותר וזה עושה ממש טוב.

 

צילום מיכל: ענבר תבור .

 

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים