שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

יום 118, אושרת. בדרך אל האושר

כך נפגשנו: התחלנו את השיחה בזה שחשפתי בפני אושרת, את מה שכמעט אף אחד לא יודע, שבעצם גם לי קוראים אושרת. אני לא מאמינה שאני אומרת את זה בקול כזה רם, אבל זו עובדה. מעולם לא חיבבתי את השם הזה יותר מידי, אבל הנחמה שבו היא המשמעות הלוגית שההורים שלי הטעינו בו: “הבאת לנו אושר כשנולדת”. משמעות ברורה, פשוטה, בלי תחכומים. אושרת צוחקת כשאני מספרת לה את זה ‘אני לא בטוחה כמה אושר היה להורים שלי מזה.. לא בטוחה שזה עבד להם במקרה שלי’. שיחה על הגיל ההוא.

1. אז מה עשית בלאגן?

אם לעזוב את הבית בגיל 14 זה נחשב, אז כן..

2. איך את מסתכלת על הגיל הזה היום?

היום אני נושקת ל 49 ועברתי הרבה דברים מאז. אני מסתכלת על זה מאד בחיוב. ברגע שילד אינדיבידואליסט, רוצה לפלס לעצמו דרך, צריך לתת לזה מקום מאד. בכל מקרה אי אפשר לעצור את זה..

3. תלוי, לפעמים זה יכול להיות קצת מסוכן לא?

כשאתה ילד אתה לא מבין את זה. חייתי בסיני, עם הבדואים בלי לדאוג, נסעתי המון בטרמפים ויכול היה להיות טרמפ אחד יותר מידי. היה לי חבר שאני חושבת שהוא היה פסיכופת, ולקח לי זמן להבין שזה איום עליי.. כשאת צעירה לוקח זמן להבין שמשהו לא בסדר. מצד שני אני חושבת שהמציאות הייתה יותר נאיבית מהיום.

4. למה?

בבני נוער היום יש משהו יותר מפוקח. הרבה דברים יותר חשופים. הסכנות הפכו להיות סכנות מסוג אחר. אני רואה את זה אצל הסטודנטים באוניברסיטה, שהם הרבה יותר מפוכחים ממי שאני הייתי כסטודנטית.

5. מה קרקע אותך בתוך החופש שחיית בו?

לא הלכתי לאיבוד, כי כל חיי עסקתי באומנות. תמיד אמרתי לעצמי שאני ראויה בחיים ליותר מאשר לשכב על החוף ולעשן חשיש. בסופו של דבר אנשים מגיעים למקומות אפלים יותר, מתוך תחושת נחיתות. מספרים לעצמם שהם לא ראויים לשום דבר, לא מוצלחים, ואז מרשים לעצמם להיות עלה נידף.

6. ואיפה כל זה פוגש אותך היום כאמא?

יש כל הזמן למידה. הפערים בין מה שאנחנו רוצים לחשוב על עצמנו לבין המציאות – זה הבית ספר. אני אמא ל – 5 ילדים בהם ילדת אמנה. בלי שזה ישמע קלישאה, בחרתי לצרף ילדה נוספת אלינו, כי חשבתי שזה נכון לחנך את הילדים על חסד כזה ולהפוך לסוג של דוגמא אישית ופה זה הסתבך.

הגיעו הרבה התמודדויות ובעיקר הכרה בפערים בין מה שאתה חושב על עצמך, שאתה יכול להיות אמא תרזה – למציאות. היום 4 שנים אחרי למדנו המון. בעיקר הבנתי שאם במורכבות כזו אתה מצליח, אז אתה מצליח באמת.

אם לא הצלחת, גם שם אתה יכול להבין, ללמוד, יכול לשים את הדברים בפרופורציה. החיים זה הבית ספר האמיתי.

———

 רוצים-רוצות להגיב    ? היכנסו כאן לפייסבוק 

— חדש — סיכום שבועי למייל! הצטרפו כאן >

הכירו את הנשים של יוני >

חזרה לדף הבית

© כל הזכויות שמורות לענת אור מגל

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים