דף הבית » יום 132, רוית. היי נכונה!

יום 132, רוית. היי נכונה!

כך נפגשנו: שיחה הבוקר שלנו התחילה בקולות של מי שרק התעוררו. רוית סיפרה שהיא בקושי ישנה כיוון שהגיעה מהמחנה צופים באמצע הלילה. מה עשית שם? זה לא מקום שהכניסה להורים אסורה? כן, היא אומרת, אבל מישהו היה צריך לבשל, היינו שם כמה הורים.

‘כל הכיף זה לאכול את הספגטי דבק עם הרסק עגבניות בצורה גולמית, שהילדים מכינים לבד, מה זה השדרוג הזה?? אני מוסיפה. 'היום זה אחרת, האמת שלהורים זה מאד כיף, אנחנו באים כבר כמה שנים’, והנה מתחילות השאלות – 

1. יש הורים עובדים שמצאו זמן להגיע?

היינו שם חבורה מאד מגוונת. אחד שמשקיע בחברות, מישהי שהגיעה עם תיק מלא עוגיות מהקייטרינג שלה, ובכלל היתה בעבר אדריכלית., פסיכולוגית אחת, ואחת עורכת דין, מגשרת ואמנית פסיפס – הכל באישה אחת, ובכלל ראש השבט הוא סמנכ"ל תפעול בעצמו. זה מאד נחמד, מאד נהנינו.

2. זה באמת נשמע כמו מחנה קיץ להורים..

הייתה אמא שצחקנו על זה שהילד שלה לא יצא למחנה אבל היא הגיעה. היא גם עוסקת בניהול שיווק באחת מהחברות הגדולות, ויש לה תינוקת יחסית קטנה והיא אמרה שאירגנה את הבעל והמטפלת ופשוט הגיעה..סיפרה שכל השנה היא אומרת לילד כמה הצופים זה דבר חשוב, ובסוף שהוא לא רצה להגיע למחנה, היא החליטה לשמש דוגמא אישית..

3. על אתם מדברים שם?

על הכל, כשאת שעות על גבי שעות חותכת מלפפונים ומקלפת תפוחי אדמה עם אותם אנשים, הכל יוצא. מעבודה ודרך יחסים, אנשים חולקים ומשתפים.

4. וזו גם הזדמנות נהדרת לנטוורקינג עסקי, זה מגיע לשם?

אולי אצל גברים זה ככה, אצל נשים זה עובד אחרת. הבמה הבלתי אמצעית הזאת מצוינת לנשים כי במקום הזה של שיחה, אנחנו יודעות לשתף ולחלוק, יחד עם זאת במקום של לחבר את זה לעולם העסקי  – זה עדין לא קורה בטבעיות.

השלב של להגיד 'וואלה אולי מעניין אותך לשתף פעולה’ או 'קח כרטיס ביקור’, זה מקום קשה. גם בצופים זה לא מגיע. זה נעצר. אין את השלב הבא, האקסטרא מייל, לעבור מהפאן לתכל'ס. זה לשבור חיווטים בראש אצל נשים.

5. למה זה זה נעצר שם?

אנחנו אלופות בקשרים אבל לקחת את זה ולהשתמש בזה ולמנף למקום לעסקי זה השלב שמצריך עבודה. זה תהליך.

אם הולכים למחקרים ולעינייני בנים ובנות ותפקידים, איכשהו רואים שבנות מהשלבים היותר צעירים, מוכוונת לתפקיד של לטפל ולהכיל וקשה לעשות את המעבר שאם אני מטפלת ומכילה אני יכולה להיות גם פושרית יותר, לומר שיש לי עסק ושמותר לי לבקש עליו כסף.

אני פוגשת את זה בעיקר בנשים שהן מטפלות, שם רואים את המטפלת שאומרת 'אני רוצה אותו בתור לקוח ולכן אני צריכה אותו’ וזה מייד מוריד אבל מה איתו? הוא לא צריך אותך? אם כבר את הולכת לעסק עצמאי, אז לכי על זה בגדול.

6. מה איתך, על אלו מחסומים את התגברת בדרך לעצמאות?

אני באה מעולם של ייעוץ ארגוני ועבדתי בארגונים יחד עם יועצים עצמאיים. כל הזמן הם אמרו לי 'נו, מתי גם את תהיי עצמאית’ וכל הזמן היו לי תירוצים של לא עכשיו, אני עם הילדים, זה מצריך ניהול זמן אחר וכו’.

עד שהבנתי שאני מאד אוהבת להיות במקום של תהליכים אישיים עם אנשים. זה הגיע בתקופה של הרבה שינויים בחיי, גם הייתי לקראת גירושים ועוד שינויים שהיו חלק מתהליך. התחלתי לראות שיש משהו שאני רוצה לעשות ולהראות שאני יכולה, ו – וואלה מותר לי!

כל ה'תירוצים’ שהיו שם, עדין נכונים כי כן צריך להתנהל עם הזמן וכן בעסק עצמאי צריך להמציא את עצמך כל פעם מחדש. הכל שם ואני יכולה לבחור להתמודד עם זה. אני השתנתי. החלטתי שאני יכולה להתמודד איתם

7. אז היום אין יותר תירוצים?

יש מידי פעם.. (–צוחקת–) אבל אני חושבת שזה מקום של לראות שהכל נכון וקיים, אבל זה לא אומר שאי אפשר.

האתר של רוית >

צילום: מיכל הרדוף רז

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים