תפריט
כך נפגשנו: ראשון בבוקר אני ובת ה – 6 יושבות יחד.‘אמא אני רוצה בעל חיים! אולי חתול?’ אוי לא, אני חושבת לעצמי, איך היא לא מתייאשת ומנסה שוב..?
היא מצביעה על תמונת חתול בעיתון שלפנינו ואומרת 'כזה!’ אני מציצה ורואה שזו כתבה על ספר חדש שמסביר איך לטפל בחתול. היא מסבירה לי מה יש באיורים ופתאום אני נמסה, כמעט אומרת 'נו טוב’ ואז נזכרת ברשתות החלון החדשות שנקרעו, בייללות הנוראיות ובשריטות מהחתול, שניסנו בפעם האחרונה. אני מתעשתת במהירות ואומרת בלי להסס – 'כשתגדלי’ ועם לב מלא במצפון, שאני מונעת ממנה את החוויה, מדברת יותר מאוחר עם ריקי, זואותרפיסיטית – מטפלת באמצעות בע"ח.
1. מה הדבר המרכזי שעושה המפגש עם בעלי החיים?
למפגש עם בעל חיים יש תרומה טיפולית מאד גדולה, בין אם אתה מגדל ארנב בשביל הכיף ובין אם אתה מגיע לסשן טיפולי. בע"ח מציף את המקומות הקשים, שלא תמיד נשמעים ביום יום. בטיפול אני רואה איך ילדים מדברים עם החיה, משליכים עליה תחושות, זה יחסית קל יותר מאשר עם מבוגרים. איתם זה יותר מאתגר.
2. בטח יש הרבה רגעים מרגשים בטיפולים, תארי מקרה משמעותי עבורך
בתחילת דרכי הגעתי לבית גיל הזהב באיזה מקום ופגשתי אישה מבוגרת מספרד, בערך בת 70+. סיפרו לי שהתאלמנה לאחר זוגיות עם בעלה שהייתה בה אהבה מאד גדולה, תלות וחיבור. מאותו רגע שנפטר, היא הפסיקה לדבר. אם פנו אליה הייתה עונה, אבל בזה זה נגמר.
בהתחלה חשבו שזה משהו פיזיולוגי או טראומה אבל זה לא זה. ניסו לתקשר גם בהתכתבות והיא לא הסכימה. במקום זה היא התעטפה בתכשיטים שקנה לה, טבעות, סיכות לבגד, המון המון זהב ונוצצים, ענדה את כולם בבת אחת והתהלכה כך.
כשבאתי עם החיות, כל פעם עם חיה אחרת, שמתי לב שמכל החיות נוצר לה חיבור עם.. התוכי, שמאד חיבב דברים נוצצים.
ברגע שהבנתי את זה, הייתי מגיעה לשם, שמה לה את התוכי והולכת מהחדר. יום אחד עברתי וראיתי שהיא ממש מדברת איתו, הוא ניקר איזו טבעת והיא סיפרה לו עליה, מתי קיבלה אותה ושזה מבעלה.. זה היה מדהים לראות שסוף סוף היא מדברת, זה היה רגע מאד משמעותי עבורי.
רק בדיעבד חשבתי כמה שזה דבר והיפוכו ומדגיש את הכאוס הפנימי של האדם – מצד אחד אין לה מה להשמיע, 'נאלמת ונעלמת’, מצד שני היא שמה כל כך הרבה מנצנצים, שהיא לא יכלה שלא לבלוט..
3. את מרגישה שהתרומה של בעלי החיים היא גם בתוך הבית הפרטי שלך?
הבית שלנו מלא בבעלי חיים שאנחנו מגדלים וכאלה שבאים והולכים כמו תרנגולים, ארנבונים תיקנים לוחשים, נחשים, כלבים חתולים (טוב זה ברור..!) תוכים, צ'ינצילות, עכברים ועוד.
אני רואה איך זה משפיע על הבת שלי שהיא בגיל 8 וחצי, ילדה מאד חומלת, מאד רגישה. היא מסתובבת רגישה יותר לדברים, ערנית יותר לבעלי חיים, מוצאת נוצות מיוחדות של ציפורים, שאריות ביצים, מחפשת מזכרות מהטבע..
היא רואה איך אנחנו מתייחסים לחיות, כערך עליון. בדיוק כמו שאני מסבירה לילדים שאני עובדת איתם – זאת לא חכמה להביא כלב, לקשור אותו לגדר כל היום ולצעוק עליו כשהוא נובח.. זה ההיפך מחמלה וממה שרוצים להשיג.
בעלי חיים לא שונים מאיתנו בכלום. יש להם חיים משל עצמם ואם לא נדע לכבד אותם לא נדע לעשות זאת אחד כלפי השני.
4. ומה זה עושה לך?
גדלתי בבית של אוהבי חיות ואוהבי אדם בכלל. בית מאד אנושי – אם המנקה של הזבל היה עובר, היינו מוציאים לו בקבוק מים, אמא שלי הייתה מאלה שאוספים בע"ח ולמדתי מזה הרבה.
העבודה האינטנסיבית עם בעלי חיים וילדים, בעיקר משמרת אצלי את האנושיות, את הסביבה הטהורה, הראשונית, זו שנורא קשה לנו לדבוק בה כי הרבה פעמים פוגשים אנשים קשים, ששכחו מה זה חמלה וסבלנות.
5. מאיזה בעל חיים למדת לאחרונה משהו חדש?
בזמן האחרון אני מאוהבת בסרטני נזיר – אלו סרטנים שמאמצים להם קונכיות, שישמרו להם על בטן הרכה שלהם. בעקרון הם לא מוגנים כשהם הולכים לחפש את הקונכיות, יש תמנונים ומדוזות שיכולים לפגוע בהם, אבל יש להם שומר אישי, שושנות ים.
זה מדהים לראות איך הם מאמצים שושנת ים ומצמידים אותה אליהם והיא שומרת עליהם! מפרישה ארס מפני 'אויבים’ והם בתמורה לוקחים אותה למאגרי מזון של דגים. גם כשהם מצאו קונכייה, הם עוברים אליה עם שושנת הים, וככה הם נשארים מחוברים כל הזמן, עד שאחד מהם מת.
ריקי מנו. חיות וחויות >
להגיב בפייסבוק | | ||
