ברצלונה

  חלק ראשון: לאומנות קונספטואלית מידיי, לפעמים דרושים הסברים, כמו למשל לאומנות של מירו. בעבודות שלו כמעט תמיד לכל קו יש משמעות, תגובה לאירוע פוליטי-חברתי

  כך נפגשנו: בתוך כל השיטוטים הגענו לאיזה אתר שרצינו לראות. מרחוק ראינו תור ענק, מייד אמרנו שנוותר אבל כשהתקרבנו ראינו משהו מוזר. כל התור

אני מודה, מעולם לא חיבבתי אותך. עד היום תמיד נראית לי חמוצה מידי, רצינית מידיי, בלונדינית. מעולם לא רציתי להשתהות על תמונתך. אבל היום במוזיאון,

  את קולטת איפה אנחנו מסתובבות? איזו דירה? אני הולכת אחריך חדר חדר ורואה איך את מצלמת בלי הפסקה, את הסלון המפואר, את חדר השינה

  זאת אומרת הייתי רוצה לדעת עליך הכל, אבל את לא אומרת כלום. גם לא לאיש שלך שיושב מולך. שניכם יושבים בשקט, טובלים את המאפה