
יום 274, הדר. נייר הלקמוס של החיים
כך נפגשנו: יש נשים שאני ‘דגה’ במרחבי הרשת, ככה גם עם הדר. נתקלתי במשהו שכתבה, שבתחושה אני זוכרת שמאד אהבתי, והשם נרשם. בכלל יש לי
כך נפגשנו: יש נשים שאני ‘דגה’ במרחבי הרשת, ככה גם עם הדר. נתקלתי במשהו שכתבה, שבתחושה אני זוכרת שמאד אהבתי, והשם נרשם. בכלל יש לי
כך נפגשנו: החוויה של השיחה עם שירה הייתה לא פשוטה. היינו צריכות איזו מחנכת שתזכיר לנו כל הזמן, על מה דברנו רגע לפני. קפצנו בלי
כך נפגשנו: הראיון עם סיגל עשה לי פלאשבאק לתמונה מאד אהובה בזכרוני. כמה שנים אחורה, חורף, מרכז הכרמל בחיפה. במקום שכבר נסגר, ישבו יחד איתי
כך נפגשנו: אני תופסת את שירה בשעה די מאוחרת. אני תכף הולכת לישון. שירה רק מתחילה את הלילה. עוד שעה היא יוצאת לעבודה – לתקלט.
הרבה נשים שאני פונה אליהן להתראיין מאד מופתעות, “מה אני? מה כבר יש לי להגיד שיהיה מעניין?”. וזה יופי, כי ככה אני יודעת שהגעתי לאישה
כך נפגשנו: רק בסוף הראיון עם שירה, הבנתי למה הראיון עם דורית הדהד לי בראש. נקודות ההתחלה והסיום נשמעות דומות מאד. שתיהן מדברות על הילדות הטובות שהיו אז,
הוציאה ספר שירה, ‘בין הבגד לגוף’. זכתה בפרס ראשון של אגודת הסופרים העבריים להוצאת ספר ביכורים כך נפגשנו: אמרה שכדאי לי לדבר עם מיכאלה. לא