שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

יום 31 – תמר. עוטפת אור

נפגשנו כך: באמצע הליכה ברחוב אגריפס בירושלים, רחוב הומה אדם בצהרי שישי, שמתי לב לרעש ולשריקות שעלו ממעבר החצייה. אנשי משמרות הבטיחות היו בגילי בערך, מצוידים במשרוקיות. לרגע חשבתי שזה נורמלי, עד שנזכרתי שמשמרות הבטיחות זה משהו שמסיימים בכיתה ו’. תמר הייתה אחת מהם.

1. מה את עושה כאן?

אני חלק מקבוצה של פעילים בתנועת ‘התעוררות בירושלים’. כאן אנחנו עושים משמרות זה"ב ועוזרים לאנשים לחצות בבטחה את הכביש, במחאה על מצב התחבורה ברחוב אגריפס ובסביבת השוק. באופן כללי 'התעוררות’ זו תנועת צעירים שהמטרה המרכזית שלה היא להפוך את ירושלים לעיר אטרקטיבית וטובה לצעירים ובכלל.

2. גדלת כאן?

לא. אני בכלל במקור מקיבוץ חצור בדרום, אבל אני לומדת כאן באוניברסיטה וגרה כאן כבר  שנה שלישית אחרי התאהבות קשה בעיר.

3. יפה ירושלים בעינייך?

מדהימה, העיר הכי יפה שיש, זו לא סתם ה-עיר בירה שלנו. ירושלים מאד מורכבת ויש מציאות ביטחונית לא קלה לפעמים, אבל אני אוהבת את המורכבות הזאת. גדלתי בקיבוץ, בסביבה בועתית, שם את לא רואה את כל הדברים האלה, את כל החברה הישראלית על יופייה ועל גווניה כמו פה. ממש מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית.

אני חושבת שירושלים מנבאת מבחינת תהליכים חברתית ויש פה תחושת קהילה מדהימה, למשל בפורים כל השכונה הזאת, כל נחלאות, הייתה מסיבה אחת גדולה, גם החיים הסטודנטיאלים מאד טובים בעיניי, אין רגע  בלי מיליון אירועי תרבות, וקשה לבחור לאן ללכת.

4. המורכבות של העיר גם קשה לך לפעמים?

ירושלים היא גם עיר קשה, יש פה הטרדות ברחוב, גם הטרדות מיניות, יש פה ערבוב של אנשים קיצוניים, קצת מוזרים, אנשים חרדים, חילונים, ערבים, עולים, עובדים זרים, הכל ביחד.

5. יש לך אינטראקציה אישית עם המורכבות או שזה רק הנוף מסביב?

זה פוגש אותי באופן אישי, זה לא רק הנוף, אבל אני לא מרגישה שזה מכביד עליי או קשה לי. זה קצת כמו לחיות בחממה אנתרופולוגית. להכיר אנשים ודברים שונים ממני זה בסוף בעיקר פותח את הראש, מרחיב אופקים. לפעמים יש חוויות פחות נעימות, שנובעות מהפערים הקיצוניים בין האוכלוסיות השונות שגרות בעיר הזאת.

6. תני דוגמא

למשל לפני מספר שבועות חיכיתי בתחנת אוטובוס, באזור שאני לא נמצאת בו הרבה. עבר אוטובוס שלחרדים שלא פתח לי את הדלת הקדמית, רק את האחורית.. התעצבנתי ולא עליתי, וזה דבר שבכלל אסור לפי החוק, אבל זה עדיין קורה כנראה גם זה משהו שאנחנו נאבקים עליו – לחיות בעיר פלורליסטית ושוויונית.

הנה גם עכשיו מה שקורה עם הרכבת הקלה, שזה אחד הפרויקטים הביזיוניים בעיניי איך שהוא נמשך ונסחב וחצי מהעיר משותקת, למרות שאולי יצא מזה משהו טוב בסוף. לכן אני חוזרת להמשיך להיאבק על מצב התנועה ברחוב אגריפס… כי תמיד צריך להיות אופטימיים ולהאמין שבאמת לשנות משהו!

© כל הזכויות שמורות לענת אור מגל

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים