דף הבית » אוסקה, גם לך מגיעה תשומת לב

אוסקה, גם לך מגיעה תשומת לב

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אז אוסקה

בשיחות על יפן לא מדברים מספיק על אוסקה. מזכירים אותה בעיקר כעיר מעבר, בדרך אל, ואז מגיע משפט "דווקא יש מה לעשות באוסקה".. אולי כי היא עיר לא ברורה

היא לא טוקיו, למרות המגדלים הגבוהים והרחובות הסואנים

והיא בטח לא קיוטו, למרות המקדשים והבנייה העתיקה

היא אוסקה

פגשתי את ג'ון, שמטייל עם ג'וג'ו מניו יורק. הוא חי חצי מהזמן בשנחאי וחצי בטוקיו. הוא אומר שבאוסקה האנשים יותר נחמדים. "זאת עיר של מעמד הפועלים, אין פוזה"

ההוסטל שלי היה ממש ליד שוק דגים. ארוחת הבוקר (לא שלי) כללה קיפודי ים מוגשים על צדפות מבריקות. אני העדפתי נגירי טונה מעולה ב- 9 ש'ח

יש באוסקה הכל. אני חיפשתי אמנות ואנשים נחמדים, ומצאתי משניהם. בחנות קטנטנה עמוסה פיגמנטים וניירות אורז, פטפטתי חצי שעה עם האיש המקסים הזה. גוגל טרנסלטור היה שותף מלא לשיחה, ולפעמים התערב עם דעות ומילים משלו..

במוזיאון הלאומי לאומנית הייתה תערוכה בשם

'Step into the unknown'

זה התאים לי בול לרוח בה אני רוצה לחוות את יפן. בלי לקרוא יותר מידיי, בלי לתכנן, פשוט לעשות צעד פנימה ולהיבלע בלא נודע.

עבודה של ראושנברג המחישה את הרעיון בצורה מבריקה –

נכנסים לדלתות אוטומטיות צבעוניות, הדלתות נפתחות ומשם עושים עוד צעד ועוד דלתות נפתחות, ועוד דלתות ועוד דלתות ואי אפשר לחזור אחורה

במוזיאון אדו, הייתי התיירת היחידה בין הרבה מאד יפניים. מייד הרגישו בהבדל. היפניים עמדו ליד *כל* יצירה וקראו את *כל* ההסבר, והיו עשרות יצירות.

אני דילגתי בין מה שהיה ממש מעניין

והיה בונוס. מאחורי המוזיאון היה גן משגע עם צמחיה מתוקתקת, דגי זהב, והרבה ספסלים קטנים

 

 

המשכתי ללכת, הגעתי לרחוב אורנג'. רחוב, שאם הייתי יכולה, הייתי אורזת את כולו ולוקחת הביתה. מלא חנויות מעוצבות, קטנות, גדולות, המקום לשופינג, כמובן אם לא נמצאים ביומיים הראשונים של הטיול..

הסתפקתי ב'לרכוש' קפה באיזהבית קפה על גג מעוצב, ולצייר קצת

בלילה הרחובות זהרו במיליון נאונים

בארץ חגגו את יום העצמאות. אני הלכתי לאכול שיפודים

 

לחצו לתמיכה בהוצאה לאור

© כל הזכויות שמורות לענת אור מגל

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים