ענת אור מגל, אמנית רב תחומית, עוסקת בעיקר בציור פיגורטיבי בשמן וברישומים מהירים מהנסיעות שלי בעולם. מציגה ועובדת באופן עצמאי ובמסגרות קבוצתיות. יזמית ומפיקה אירועי אמנות לגופים ציבוריים ופרטיים, יוזמת פרויקטים אמנותיים -חברתיים בארץ ובעולם, ויזמית עסקית.
2019 ג'סר דרימנג – גלריית 'זרקא' תערוכת יחיד.
2018 – TRAVELLING אברהם הוסטל, תערוכת יחיד
סדרת כתבות בהן כתבתי על אמניות ואמנים שנרצחו במלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר. פורסמו במגזין 'פורטופוליו'.
אירוע מחאה מטעם 'אמנות בר' שקיימנו באוגוסט 23, בשיא הקיץ כשהמדינה בערה משנאה, שיסוע ופילוג. אירוע ציור דיוקן, רב מגזרי, רב גילאי, ליצירת חיבור בלתי אמצעי בין אנשים .
יזמתי והפקתי שני ערבים בקיץ 2022 בהם אלפי אנשים השתתפו באירועי ציור ראשונים מסוגם, שהובילו למעלה מ- 40 אמניות ואמנים בחצר הישנה בעין שמר – תערוכות, כיתות אמן, הרצאות, סדנאות, וידאו ארט, ציור שיתופי ועוד. האירוע בהזמנת מועצה אזורית מנשה.
שהות בכפר קטן בפורטוגל. ראיינתי וציירתי אנשים ואת הסביבה, תוך כדי שניסיתי לברר מה גורם לאנשים שם לחיות, מה נותן את הכח לעבור את משעולי החיים. התשובה הפתיעה אותי, ושולחת אותי לבדוק את השאלה בקהילות נוספות. פרויקט בהתהוות
פרויקט שיזמתי לתמיכה בפליטי מהמלחמה באוקראינה שעלו לישראל. זה התחיל בזמן שהתנדבתי בתחנת רכבת בורשה, פולין, עם ילדי אוקראינים שרק ברחו והפכו לפליטים. הציורים שציירתי אותם, הפכו לגלויות שדרכם גייסנו כספים לעולים.
למה אני נוסעת, למה שוב לבד, למה ליפן? טקסט חקירה, שהפך למסה אישית. טקסט שנכתב מרגע שצץ אצלי הרעיון לנסוע ליפן לבד, ועד שחזרתי מהשיטוטים ברחובות הארץ הזרה. בספר כחמישים איורים שיצרתי בדרך.
פרויקט המאיר את נשות ג'סר, ואת החלומות שלהן. במשך כמה חודשים נפגשתי עם נשות הכפר, לתהליך של ראיון אישי, העוסק בחלומות של הנשים, וציור פורטרט. בהשראת המפגש, יצרו הנשים ריקמה בעבודת יד, השזורה בפורטרט. כל אלו חוברו לתצוגה המשקפת את התהליך ומהווה נקודת ציון בזמן.
הפרויקט התקיים בשיתוף פעולה עם מיכל שדה גולדווסר, מנהלת פרויקט לקידום פיתוח כלכלי בג'סר, ועם ג'וחה גסטהאוס, עסק חברתי יחודי הפועל בכפר.
מיום האישה 2011 במשך שנה, פרסמתי ראיון של אישה אחת בכל יום, שהרחיב את המבט על החיים. נוצרה קהילה, היו הרצאות על הפרויקט ברוב מוסדות האקדמיה בארץ, ובאנגליה UCLA, אוקספורד, ובמסגרות שונות.
תערוכה בגלריה 'זוזו', הצגתי היקף גדול של עבודות שמן ורישומים, לצידי הציגו כלנית קמין ובן בר
פרויקט שבדקתי בו למה אנשים מטיילים, מעבר לסיבות הרגילות של מפגש עם אנשים, נוף ותרבות. התהליך: במשך חצי שנה נסעתי לאברהם הוסטל בתל אביב. בכל מפגש ראיינתי תיירים אקראים בלובי, שאלתי אותם:
בסיום הראיון עשיתי סקטצ' מהיר של המרואיינים. אורך הראיון והסקטצ' יחד היו כעשר דקות.
הפרויקט הפך לתערוכה מרכזית שהוצגה כשלושה חודשים, והיו סביבה מפגשי שיח שקיימתי ובחנו את השאלה- למה אנחנו מטיילים
פרויקט בינלאומי אמנותי, שבדקתי דרכו מה אנשים רוצים להיות. הפרויקט התחיל בראיון של 3 שאלות:
מה רצית להיות פעם, מה אתה עושה היום, מה תעשה בעתיד.
הטקסט עבר לצלמ.ת שאינו מכיר את המרואיין, ויחד הם יצרו עבודה שמשקפת את הטקסט
במסגרת פסטיבל 'מתחת לפנס'. יצרתי חוויה בה אנשים ישבו מולי לאור פנס, ותוך כדי שהשמעתי שיר שבחרו, ויצרתי מניפולציה רגשית, רשמתי פורטרט מהיר שלהם לאורך השיר, על דפי ארכיון של הקיבוץ.
ערב ראיונות שעסק בגירוש הפליטים מישראל. ערב בו ראיינתי ורשמתי בסקצ' פליטים המועמדים לגירוש מישראל במטרה להעלות מודעות