האמן פורת סלומון, מורהו של איתן במגמת אמנות אזורית בגוש עציון, מספר שמאחורי היצירה יש חיבור בין עבודה של פרנסיסקו גויה, ״תרדמת התבונה מולידה מפלצות״, לבין עולמות האמונה והיהדות; רובד נוסף הוא שאלת הבחירה ושאלת החיים והמוות, שהעסיקו את איתן, ודיאלוג בין אמנות לאמונה.

״איתן נפל בפרדס״ אומרת אמו, חגית רוזנצוויג. ״הוא היה חלק מכוח גבעתי שנכנס לפעילות באזור סבוך בג׳באלייה, לנטרול מיקומים שזיהו מהם ירי רקטות. הוא נכנס לפרדס שהיה שם, ונהרג. במקרה שלו זה סמלי ומתכתב עם עולמות הרוח שלו, בדיוק כמו שזה נשמע״.

עולמות הרוח של איתן היו מפותחים מאד. ״כילד שלט בתרבות היוונית, הרומית והמצרית, לימד את עצמו כתב חרטומים והירוגליפים״, מספר עוזי רוזנצוויג, אביו. ״הוא היה סקרן בצורה בלתי רגילה, והעמיק בכל מה שגירה את האינטליגנציה שלו. גם כשבגר הוא דקלם את שושלות החסידות מצד אחד, והיה יכול לתקן אותי באיזו אנקדוטה היסטורית על מלחמת העולם הראשונה״.

״הקריאה העשירה את עולמו״ מוסיפה חגית, ״הייתה לו שפה גבוהה, אפילו בוואטסאפים שכתב לנו. אני עומדת עכשיו מול הספריה בחדר שלו וזו לא ספריה רגילה של נער מתבגר. יש פה ספרים מעולמות האמונה, החסידות, הפילוסופיה, והרבה ספרות יפה – טולסטוי, עגנון, ביאליק, שלום עליכם. גם לצבא ביקש שנשלח לו ספרים של אהרון מגד ומאיר שלו, מה שכבר לא יגיע אליו.

״איתן לקח קורסים באוניברסיטה הפתוחה, בסטטיסטיקה, מתמטיקה וכלכלה, בתיכון למד במקצועות ריאליים מוגברים והצטיין בהם, אבל הנפש שלו נמשכה לעולמות הספרות, ההיסטוריה, והאמנות. משרד החינוך הזמין אותו לכנסים שיספר איך הוא משלב למידה ריאלית לצד אמנות.

״הוא כל הזמן הסתובב עם הפנקסים שלו ורשם. הסתובב איתם במוזיאונים, בקונצרטים של הפילהרמונית, בפעילויות בית ספר. וברישומים האלה אפשר להיחשף לעולמות השונים כל כך מהמציאות, שעסק בהם״.