אני רואה את העולם בכתמים וצבעים, יותר מאשר צורות וקווים מוגדרים. גם ככה אני מסתובבת פה ברחובות, עושה לי מיפוי.
האבחנה עד עכשיו – יש הרבה אוקר, ירוק מאצ׳ה, כחול אינדיגו ופסים. המון המון פסים. כאילו כולם פה קראו את שלי גרוס. זה הקז'ואל, המודרני.
ברגע שמתקרבים למסורת מתחיל להיות מעניין וצבעוני. עוד לפני שאדבר על הקימונו המרהיבים שיש פה, ועל גישות, (ועל המתחזות לגישות), אשאר בגיזרת המקדשים והטירות.
הייתה פה טעימה מטירות ומקדשים בחום וזהב,שזה השילוב הקלאסי, לעכשיו נעבור קצת לצבע. הנה כמה דוגמאות
טירת נוג'ו. זה לא רק חום וזהב, תראו כמה צבעים יש פה. בפנים אי אפשר היה לצלם, תדמיינו חדרים ענקיים, אולמות, עם ציורי קיר של פרחים וחיות בזהב וצבעים. גם כל התקרה מלאה הציורים פרחים צבעוניים, שונים מחדר לחדר. משגע!
ויש את אלו הכתומים
ויש את פושימי אינרה, אלף השערים. גם כתומים, גם מקדש.ים
הנה שער אחד
כאן יש אלף
והנה אנחנו מתקרבים לשיא, שימו לב למקדש הזה
ועם זה נסיים, בינתיים.
שום שיחה על טירות ומקדשים לא תהיה שלמה, אם לא אתייחס לאקססוריז שיש שם. בקרוב.