יום 190, אנג'לה. נקודת אמצע החיים

כך נפגשנו: אתמול בעבודה יצא שהייתי עסוקה לא מעט בשיחות על הגיל, על אמצע החיים, על השינויים שמגיעים. לא ברור מאיפה זה הגיע, אולי כהכנה לערב, אני הולכת לחגוג לחברה יומולדת 49.. כפי שידוע לכם, זה ממש לפני 50, הגיל הזה שפעם היה נשמע לי כמו רגע לפני סוף העולם..!

אז טוב, יש לי עוד זמן עד לשם, אבל ממרום היכרותי עם הנפשות הפועלות, זה לא כל כך נורא.. הן דווקא עושות חיים, נראות טוב, עולות, יורדות.. נראה לי שזה בערך אותו דבר כמו בגיל 35 אבל עם גלי חום, ויותר עצמתי. עם המחשבות האלה אני מגיעה לאנג'לה ובערך הדבר הראשון שהיא מספרת לי בתחילת השיחה, זה שהשנה היא תהיה בת 50. מאד רציתי להבין את המשמעות של הגיל דרך העיניים שלה.

1.  איפה את מרגישה את אמצע החיים?

משהו בכוחות שלי מסמן לי, אני מתעייפת יותר מהר היום. אני מנהלת אורח חיים שמתאים לאנשים צעירים ומוצאת את עצמי עם פחות כח היום – במשך היום אני בונה רהיטים מקרטון, שזו עבודה פיזית לכל דבר, ממש נגרות לשמה, בלילות אני יוצאת הרבה לבלות, אני גרושה, יש לי מקום לזה, אלו דברים שיוצרים מאמץ, שעד עכשיו התמודדתי איתו, אבל בשנה האחרונה גיליתי שזהו, הגוף כבר צועק.

השנה הבנתי שאני לא נעשית צעירה. הרבה פעולות מעייפות אותי, יותר מבעבר. אני מבינה שאני לא אוכל להמשיך את אורח החיים הזה לאורך זמן. זהו, אני עוברת לשלב הבא.

2. זה דומה לשלבים אחרים בחיים שהתחלת מחדש?

לא, ועשיתי שינויים. בגיל 40 עשיתי סדרה של שינויים מאד גדולים בחיים בבת אחת,הפכתי משכירה בהיי-טק לעצמאית, התגרשתי.. התחלתי מחדש בהרבה מובנים. אבל אז בגיל 40 את מרגישה רחוקה מאמצע החיים, ושאפשר לנסות ומקסימום לא ילך. בגיל 50 את כבר לא משוכנעת שאת יכולה..

ויש את העובדות של השוק. יש לי חברה שצעירה ממני ב – 15 שנה, שהרימה ידיים מלהיות עצמאית וחזרה להיות מועסקת כשכירה. בגיל 50 שוק התעסוקה מאד לא סלחני לגיל שלך. אני בטוחה שהיה לי קשה מאד למצוא מקום שייקח אותי לעבוד אצלו, למרות שיש לי ניסיון רב.

3. איפה השינוי בגיל משפיע על התחושות הרגשיות?

אני כבר לא כל כך הרפתקנית, יש יותר דאגות וחרדות. אם בעבר נטשתי ברגע קריירה מתוך התרגשות, וידעתי שאני סומכת על עצמי ושאסתדר, היום זה לא יכול להיות. אז ממש עשיתי את השינוי ב- 30 שניות, התלהבתי וזהו, כמו מכת ברק! והכל הסתדר שזה יקרה.

 היום הכל הרבה יותר שקול. אני כבר מרגישה את הכובד, מרגישה שזה שלב שאני כבר לא יכולה לעשות התנסויות.

או אם בעבר לא חשבתי על עניין הפנסיוני, וזה לא הזיז לי, היום אני לא יכולה לומר שאני לא חושבת על זה.. זה מטריד. גם מבחינת הדבר הבא שאני אעשה, אני חושבת איך אני אעשה ממנו כסף, לא רק כייף, ביזנס מניב, למרות שאני ממש מרגישה שליחות בעשייה שלי היום.

אני מאפשרת לאנשים שלא העיזו ליצור, לעשות, לבטא את עצמם בחומר. זה דבר שהוא כל כך מדהים ואני מרגישה מחויבות לידע הזה.

4. מה ייתן לך שקט?

שאצליח לענות על הצרכים שלי, שאמצא תעסוקה שיש בה שמחת עשייה ויצירה, כזו שעדין נוגעת בחיים של אנשים, כי זה דבר שמביא שמחה להם וחוזר אליי, אבל הפעם אני רוצה שגם יהיה נינוח וקל פיזית. אני מבינה שהעיסוק הנוכחי לא יכול להיכנס איתי לעשור השישי של החיים.

 אנג'לה בן אליעזר >

להגיב בפייסבוק | להרשם לניוזלטר שבועי | כל ספטמבר|דף הבית

   

  Email Marketing Powered by MailChimpיוני נשים 365

© כל הזכויות שמורות לענת אור מגל

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים