שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

יום 197, חנה. מה שהשתנה, ומה שלא

כך נפגשנו: אמש, קצת לפני חצות, מצאתי את עצמי שוב תקועה בפקק בכביש החוף בגלל עבודות בכביש. רגע לפני שאני צוללת לייאוש.. אני קולטת שיחה בגל"צ, שריתקה אותי ופתאום לא רציתי שהדרך תסתיים..

קובי מידן שוחח עם מנהלת תיכון מקצועי, שמסבירה צריך לשנות את הגישה במערכת החינוך, ושיש חיים חוץ מתעודת בגרות, כיוון שלא כולם צריכים או יכולים.

האלטרנטיבה היא לתת לתלמידים מקצוע, אבל כזה שהוא בעל ערך אמיתי, לא ברירת מחדל. היא דיברה בקול צרוד מלא ברגישות ורעננות, וניסתה לשקף איך רובנו, כולל קובי מידן, שבויים בתפיסה ישנה שהושרשה והיא ברירת מחדל.

כמו עניין שיעורי הבית שחנה, ציירת, סופרת ואם לשמונה ילדים (מוכשרים!) ממשיכה לרעום עליו. הגעתי אליה דרך סטטוס שכתבה אצל שירה, נגד שיעורי הבית, שפשוט לא מתאימים לכל אחד, ‘עונש להורים’ והם עדין כאן.

חנה יודעת שיש דברים שהזמן יכול להם. יש דברים שלא. יש פה הסתכלות על 3 חלקים (ובסוף נספח- סגירת מעגל קטן):

1. מה שהשתנה במרוצת הזמן – התפקידים של אנשי הבית:

יש בעיה עם הפמיניזם בארצות המתוקנות, הגברים נפגעים מהאולטרא-פמינזם. היום גבר רק מסתכל על אישה, הוא כבר נכנס למעצר, אח"כ מגלים שלא היה כלום, אבל איך הוא אמור להמשיך את הקריירה שלו מפה? עושים ממנו דייסה.

את מדברת על מקרה פרטי?

אני מכירה כמה מקרים באופן אישי. יש לנו חבר טוב שהיה לו גן ילדים והוא היה הגנן. אחת מהאמהות התלוננה שהוא נגע במקום לא הגון של הבת שלה, בזמן שהחליף לה חיתול. גם לי קורה שבזמן שאני מחליפה חיתול לנכד שלי שנוגעים..ככה מחליפים חיתול..

עשו משפט שלקח 3 שנים וכל החברים עזרו לו לשלם לע"וד. הוא יצא נקי לגמרי אבל הנה, סגרו את הגן, אנשים אומרים נלך לגן אחר. מה זה עוזר לו שהשופט עשה אותו נקי?

פעם אמרתי שאני קודם כל בעד האישה. היום אני לא אומרת את זה. הכלות שלי אומרות מה קרה לך ? אני מרגישה שבעיקר מזלזלים בבנים. נכון הבנות מאד חשובות וטובות, אבל זה לא אומר שהבנים לא טובים.

כל הזמן יש תחושה שמנסים לעשות מהבנים, בנות. שכל אחד יעשה את מה שהוא טוב בו, לא צריך לשנות אף אחד.  

לי ולבעלי יש הסכם כבר 54 שנים, מהיום שהתחתנו, אמרנו אחד לשני אני עושה מה שאני יודעת ואתה את מה שאתה יודע, וזה חוסך המון זמן, ה 54 שנים נהיו לנו כמו 108, כי לא התעסקנו עם הדברים האלה.

אני טובה עם המחשב ועם הפרסומות למקצוע שלנו. אני עושה. הוא אוהב לבשל. יופי אז תבשל, אני לא צריכה, אני יכולה לעשות את הכביסה, כי זה נוח לי. כל אחד מוצא את שלו.

נשמע כמו סוד כמוס לחיי זוגיות, שחוסך 80% מהויכוחים

כן, אצלנו זה יכול היה לחסוך 99.99% מהויכוחים, כי לא היו, חוץ מנושא שיעורי הבית, שגרמו להרבה עניינים …

2. הדברים שאינם משתנים – שיעורי הבית

שיעורי בית זה הדבר השנוא עליי. השיעורים זה עונש, עונש להורים. כל הזמן רבנו בגלל זה, הדבר היחיד. אברהם רצה שהילדים יעשו, ויש לנו 8 ילדים… לי זה היה נראה לא נורמלי לחזור עייפים מבית הספר, אחרי שנסעו באוטובוס, והם רוצים לנוח, לשחק בחוץ, אבל לא, הם צריכים לשבת לעשות ערימה של שיעורים.

אני לא הסכמתי ולכן הרבה פעמים, הכנתי בעצמי את השיעורים לילדים. היינו יושבים רבע שעה יחד, הייתי אומרת לבת שלי “הבנת? לא הבנת תלכי לישון” אני הכנתי לה.  את חושבת שלילדים שעשיתי שיעורים אין בגרות? יש להם בדיוק כמו אלה שעשו לבד.

אז לא צריך שיעורים לדעתך?

לילדים שלי יש בעיות קשב וריכוז, בכלל לא ידענו מה אז, לא דברו במושגים האלה. אבל הם הקשיבו בכיתה וזה הספיק. בעלי היה מקריא להם את כל ההיסטוריה וככה הם זכרו.

אם הילדים הולכים לבית ספר, זה מספיק, לא צריך גם שיעורים. יש לי נכדים שהיו בבי"ס דמוקרטי וזה נמאס להם, ואז גם לזה לא הלכו. דווקא אנחנו התנגדנו, ואמרו מה יצא מזה ככה אבל בגיל 12 הם השתעממו בבית, ורצו חברה, והלכו לבי"ס ולתיכון אקולוגי בנגב. שניהם סיימו שם בהצטיינות, הם בקושי הלכו לבית ספר עממי, נו אז למה כל שיעורי הבית?

3. מה שהשתנה מבחוץ, ולא השתנה בבפנים – בית.

אנחנו גרים במחנה יהודה, בבית שבעלי גדל בו מאז שהוא נולד, כבר 87 שנה. פעם לא היו עוד בתים מסביב, היו שדות, כבשים, וגמלים מסביב לבית. עכשיו זה אחרת, שיפצו פה הכל, זה כמו השאנז-אליזה.

חנה יכין. לאתר המשפחה >

נספחון:

יש כל מיני חיבורים שעלו בראיון עם חנה, מאד מעניינים עבורי, הנה אחד מהם:

כאשר בני הקטן היה בן שנתיים, כל איש קצת מבוגר הוא בעל מראה מסוים, הוא רץ אליו בקריאות שמחה 'יושוע! יושוע!’ לנו זו הייתה תעלומה, לא איש מסביבנו בשם הזה, עד שהגננת הסבירה שזה השם של הנגר של הגן ששמו: 'יהושוע’.

היום 6 שנים אחרי, השם 'יושוע’ עלה שוב בשיחה עם חנה, שסיפרה על הנכד שלה שגר באזור שלי, 'הוא נגר?’ שאלתי, ולא התפלאתי כשהתשובה הייתה חיובית.

להגיב בפייסבוק | להרשם לניוזלטר שבועי | כל ספטמבר|דף הבית

 Email Marketing Powered by MailChimpיוני נשים 365 

 

© כל הזכויות שמורות לענת אור מגל

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים