תפריט
כך נפגשנו: למעריצים יש בקשות מוזרות מהכוכבים שלהם, לרוב איכשהו הם מסתכמים ברצון לילד. אני הרבה יותר צנועה. ביקשתי מהילה, הכוכבת הקולניארית שלי, שתעשה לי ראיון חג (ילדים אין צורך, תודה אני מסודרת. וגם היא). למי שלא מכיר, (מי באמת?) היא האמא של בלוג האוכל הנהדר ’’.
אז הנה, ארגנתי לכולנו ראיון שיביא חיוך ויעורר את התיאבון, טיימינג נפלא, בדיוק לפני שכולנו רצים לארוחות החג. ויש גם מתכון (ברור..!)
1. מה הדבר הראשון שאת זוכרת שעשית במטבח?
בטח משהו מילדים מבשלים של רות סירקיס. אני זוכרת בוודאות סירות חצאי ביצים ממולאות (מאד אופנתי לתקופה ההיא) שהכנתי להן מפרשונים קטנים מקיסמים ונייר. ומיני המבורגרים. שניהם הפתעה ליום האם.
באופן כללי ביליתי הרבה במטבח ועזרתי המון. זה לא היה מטבח של אוכל נשמה אלא אוכל לגוף של אישה עובדת. מגיל צעיר פירקתי עבור אמי עופות שלמים ושלטתי בהכנת עוגת השוקולד המשפחתית והעוף בתנור. אחר- כך הגיעו ספרי הבישול וגזרי העיתונים..
2. מה הדבר הכי טעים שאכלת השנה ואיפה?
טאפאס בברצלונה.
כי אני מאלו שבסוף כל ארוחה, טובה כשתהיה, אמשיך לבחון שולחות אחרים בכדי לראות מה לא הזמנתי והפסדתי. לכן טאפאס כמו גם דים סאם ושולחן אורז הן הארוחות המושלמות עבורי… ככה יוצא לטעום קצת מהמון ולא להרגיש שפספסתי.
וסושי. כי כשהוא טוב- הוא מ ד ה י ם.
3. את כל הזמן מרגשת אותנו בביסים, מאיזו תגובה את זוכרת שאת התרגשת במיוחד?
יש המון תגובות שגורמות לי להתרגש ולשמוח- בעיקר מאלו עם האישי. אחת שזכורה לי היטב היא ממישהי שכתבה לי שבעלה אוהב אותה יותר בגללי- נו תגידי את, האם יש מחמאה גדולה מזו לבשלנית? כי הרי בישול הוא דרך של נתינת אהבה – של בית וחום ובמשוואה הפשוטה הזו, הרי שהיא ואני עשינו כאן משהו נכון.
בכלל, החזרה של אנשים לבלוג רק בכדי להגיד על משהו ‘יצא מעולה’ מדהימה אותי כל פעם מחדש. זה נראה לי מסוג הדברים שאתה אומר לעצמך שצריך לעשות אבל אף פעם לא ממש מגיע לזה והנה הם כן.
4. מה הטעם של ניו יורק בשבילך? מה הטעם של ישראל? מה הטעם של ברקלי?
ניו יורק זה
sam’s
ברחוב 32, שכבר לא קיימת כיום אבל בילינו בה הרבה ערבים – סינית שני מטר מהבית עם קערות מרק ענקיות ומהבילות, גדושות בכל טוב: כיסנים, עוף, נודלס וירקות- הכל יחד . עם הרבה חריף זהו עד היום אחד המאכלים שאני הכי מוקירה.
ישראל זה שווארמה (לא עומדת בפניה), חלבה, שווקים, מנגו, תאנים וסברס שאין דברים כאלו. חומוס ופיתות שמנמנות ורכות, שלומדים להעריך בעיקר כשאתה בניכר. ודגים שלמים על הים.
ברקלי זה פירות וירקות טריים שהעין לא ראתה, זה אורגני בהישג יד ומודעות למה את האוכל ומאיפה זה בא. זה שיחי פטל שחור ופיצות משובחות. זה 'שה פניס’. האמת, שתמיד קיטרתי על האוכל שם ונדמה שעכשיו פתאום אני מבינה.
5. אם הייתי יכולה להביא לך כל חומר גלם אפשרי, מה היית מכינה?
כבד אווז. ב ר ו ר. זה משהו שויתרתי עליו כבר מזמן מטעמים הומאניים אבל לפנטז מותר.
6. מה לא תעזי לבשל?
תמנון. במילנו פעם חטפתי רעלת מהדבר הזה, ועבר עלי לילה נוראי. לא מבשלת ולא נוגעת בזה עם מקל חצי מטר.
7. מה היית רוצה שיבשלו לך? מי?
זהו, העניין איתי הוא שאני גרגרנית נוראית- לשאול אותי שאלה כזו זה צעד לא חכם.. הייתי רוצה המון דברים מהמון אנשים ואני ממש לא צוחקת. ואם להצטמצם ולהיות צנועה- חמין אצל שרי אנסקי היה עושה לי המון טוב!
8. יש ה מ ו ן בלוגים ואתרים של אוכל, מה יש בביסים שככה סוחף את ההמונים
אני חושבת שזה עניין של מינונים. אני חסידה גדולה של המילים- מינון נכון. בכל דבר בעצם. בלאנס נכון בין פרטי לגלוי, פשוט ומורכב, של כאן ושם. בסופו של יום, אני אוהבת אוכל עשוי פשוט ומודעת למגבלות הזמן והתקציב ולכן המתכונים מאד ישימים ולא מאיימים.
9. איזו מנה אחרונה משקפת את אישיותך?
אני לא בנאדם של עוגות מוס, קצפות וקישוטים. אני אוהבת קינוחים עשירים, כפריים, לא מצועצעים – עוגות שמרים, עוגות פרי בבצק פריך ויותר מכל- עוגות בחושות שהן בגדר אובססיה. פרוסת עוגה בחושה משובחת תמיד תהיה הבחירה הנכונה לגבי.
גם לגבינו! – חג מאד שמייח ושנה טובה!
הילה קריב,
