תפריט
כך נפגשנו: אתמול הגעתי למסקנה שהדבר היחידי שיכול להתחיל עכשיו זו רק השנה החדשה. כל דבר אחר, נגזר עליו שיתחיל אחרי החגים. זה עניין פיזקאלי. גם אם אני מאד ארצה להיכנס לעבודה, היקום, הנוירונים, האטומים לא יודעת מי, מצחקקים בקול. אחרת לכו תסבירו איך שבדיוק שהפשלתי שרוולים והתיישבתי על המחשב, הלך ההארד דיסק, שבאתי להניע את האוטו אחרי החופשה של הילדים, הלך המצבר ויש עוד כאלה.
ברגע שהחלטתי שאני מתמסרת לחור האפור, קרן התקשרה. ‘את באה פה לקפה, נדבר שם?’ ואז היא דיברה, על פיזיקה קוונטית ותהליכי לידה, (מכל מיני סוגים, לא רק כאלה של תינוקות). זה הכל בא ממנה ואני הזדהיתי והבנתי, שאני פשוט פספוס למכון ויצמן, כי עם כל הכבוד להוקינג, אני אמרתי את זה קודם!
1. מה מעניין אותך בימים אלו?
מעניין אותי חיבורים בין עולמות שונים, וגם לקרוא חומרים על פיזיקה קוונטית
2. אמרת את המילה 'נהנית’?
כן, נהנית, זה מרתק! אפשר להבין הרבה דברים כמו למשל איך אנרגיה עוברת, זה דברים מהחיים כמו דברים שקורים בלידה
למשל כמו רגע שנראה שלא קורה בו כלום, אני אסביר – יש אישה שליוויתי, היא בלידה שלישית, פתיחה מלאה, מרגישה שתכף היא יולדת, ולכולם מסביב נראה שזה מה שהולך להיות, שהכל בשל מוכן פתוח, וזה לא קורה, התינוקת עוד לא יוצאת.
3. כמה זמן?
אני אגיד שזה כאילו לא משנה כמה מן כי זה יותר משנה החוויה שלה. היא מרגישה שזה לא קורה.
אני מסתכלת על השלבים שהיא עוברת: בהתחלה יש שם עוד קצת סבלנות, יש לה עוד קצת כח. אחר כך היא כבר מתחילה להתעצבן, כבר נורא כואב לה וממש נמאס לה, כי היא גם הייתה בטוחה שזה קורה. בשלב הבא היא וזה במידה מסוימת מתייאשת, יש קריאה מצידה ש'די תעשו משהו ותוציאו אותה, אני כבר לא יכולה!’
אני מסתכלת על הרגע הזה שכאילו לא קורה בו כלום ובכל זאת נשארים בו כי אין ברירה. (נכון יש ואקום וקיסרי אבל בעקרון אין ברירה) אין ברירה אלא לשהות בדבר הזה, כפי שהוא ככה ולהסכים עם זה, עד שזה יקרה.
המקום הזה מרתק בעיניי. בזמן האחרון שאלתי את עצמי באיזה פרויקט בחיים אני מוכנה להישאר ברגע כזה, עם כאלה צירים, כל כך הרבה זמן ולא להתייאש ולעזוב.
4. פרויקט זה אחרת, לא תמיד יודעים איזו צורה יולדים, מה יוצא מזה
נכון, בלידה ברור שיש תינוק. בפרויקט יש בנקודה הזאת שאלות – אם זה יצליח ואם בכלל תהיה לידה. בכל מקרה המהלך הזה של הלידה שלה, מבחינתי הוא דגם שאפשר ללמוד אותו על עוד מקומות אחרים בתוך החיים שלנו.
5. איזו הבנה מתוך הפיזיקה קוונטית יכולה להתחבר לכאן?
יש שלושה דברים – בפיזיקה קוונטית יש תופעה די מוכרת יחסית, גילו שלא יכולים לנבא לאן חלקיק ינוע. זאת אומרת אם יש שני חלקיקים באותו זמן, באותו מרחב, אין לדעת לאן ינועו. כל אחד מהם יכול לנוע לכיוון אחר לגמרי.
מה שעוד גילו, זה כשיש מישהו שצופה על החלקיק, התנועה שלו משתנה. משהו באנרגיה משתנה. זה לאו דווקא משהו לא בסדר, לפעמים דווקא הנוכחות הזאת מאפשרת.
הדבר השלישי זה עניין הקפיצה הקוונטית. החוקר צפה בחלקיק ופתאום ראה אותו במקום אחר לגמרי, ולא היה לו מושג איך הוא עשה את זה.
יש איזושהי תנועה בנקודה מסוימת, שהיא בלתי מוסברת, לא יכולים לצפות אותה, לראות אותה, לדעת אותה מראש.
6. את יכולה לחבר את זה לתהליך הלידה שדברנו עליו?
אני רואה את הדברים האלה כל הזמן מתרחשים בלידות, מכל סוג. אנחנו מנסים להסיק מסקנות מכל מיני תיאוריות ותכונות אופי ושלבי חיים, ופתאום קורה משהו שנדע אותו רק בדיעבד, נגלה שפתאום הייתה התרחשות אחרת.
פתאום יולדת חווה מעבר מייאוש לשמחה, מפסיביות לאקטיביות, מעבר מהתכנסות למוחצנות, כל מיני דברים קורים ואנחנו לא רואים את המעבר הזה.
7. אם יש חוקר שצופה ומסתכל על התנועה שלך, מה הוא יראה עכשיו?
בעיקר גם וגם וגם.. אני רואה מין דימוי של מסלול אלקטרוניים, שכולם מתרחשים בו זמנית ומרכיבים שלם, שהוא אחד. כולם בתנועה כל הזמן ויש משהו שלם בתנועה הזאת.
יש איזו מוגבלות שאנחנו מחזיקים שאנחנו בתוך גוף, כי היא מנסה להיות כל פעם בנקודה מסוימת, אבל אני כנראה לא נמצאת רק בנקודה אחת.
אנחנו יושבות פה ומדברות ואני יכולה לדעת שיש עוד מסלולים שמתרחשים ונעים בו זמנית. אני לחוש אותם מתרחשים, והם מאד תומכים בי ברגעי שפל. ברגעים שכלום לא זז ולא קורה בנקודה אחת, אני יודעת שיש תהליכים אחרים מתרחשים במקביל.
