תפריט
כך נפגשנו: אם מטפסים רגע לראש ההר ובוחנים את ההתנהגות החברתית שלנו, כמו קירבה, חברות, ריחוק, אפשר לראות שבעצם אנחנו לוקחים חלק במין משחק, שהכללים שלו הוכתבו מראש. הטענה הזאת באה לידי ביטוי כשמתבוננים על חיות בטבע, ועוד יותר מקבלת תוקף ומלמדת, כאשר חוקרים את ההתנהגות החיות, במחקר התנהגותי במעבדה.
ההבנה שאנחנו חלק מטבע כללי, ולא רק אנושי, אמורה לגרום לנו לדאוג לסביבה הטבעית הזאת קצת יותר. לשנות את התפיסה – אנחנו לא המרכז, לא השולטים, אלא אנחנו חלק ממנה. זה מלמד ענווה, זה מכניס לפרופורציות. אה כן, זה גם כמובן מלמד גם ברמה המחקרית, על זה הדר תפרט.
1. מה את חוקרת ?
אני עובדת במעבדה שחוקרת התנהגות חברתית ביונקים. המודל שלנו הוא עכברים וחולדות, ואנחנו נמצאים תחת חקר האוטיזם, כיוון שאחת הלקויות שלהם היא תקשורת חברתית.
2. ובאופן ספציפי?
אני חוקרת מה קורה לשתי חולדות כשהן נפגשות אחת עם השנייה. בדרך כלל, אם הן יפגשו לכמה דקות הן יזכרו אחת השנייה, אם יפגשו שוב לאחר שעה או שעתיים. אני בודקת את המנגנון של הזיכרון, איפה במוח הוא פועל, מה משפיע על הזיכרון, לכמה זמן הוא נמשך.
3. לאן מתחברות המסקנות ממחקר כזה?
אני יכולה להסיק מסקנות לגבי תקשורת חברתית אצל אוטיסטים וללמוד איך לשפר אותה. חולדות משתמשות בחוש הריח בתקשורת הראשונית, שזה מקביל לקשר עין אצל אנשים. כשבני אדם נפגשים נוצר מין ‘קליק’ במוח שמכניס את המידע 'למגירה’ בראש. אצל אוטיסטים אין את זה, לא נוצר הקליק הזה שאומר 'אני מכיר אותו’.
בעצם תוך כדי המחקר אני משתמשת בכל מיני חומרים שיכולים לשפר את התקשורת החברתית, שיגרמו לכך שחולדות יזכרו את החולדה המסוימת ליותר זמן, שיהיו יותר חברתיים (למשל כשחולדה מגרדת לחולדה אחרת באוזן זו התנהגות חברותית) ופחות תוקפניים (למשל נשיכות).
4. טוב חולדה וניסויים זה קצת.. נו את יודעת, לא הכי הכי..
זו באמת חיה נורא מגעילה בעיניי. יש כאלה שמחזיקים אותה ביד כשהם צריכים להעביר ממקום למקום.. אותי זה מגעיל, מה שמקל עליי לעשות את הניסויים, כי אני לא רואה בה חית מחמד חביבה. מצד שני אני עובדת בצורה מאד עניינית למטרה חשובה. חשוב לזכור שכל ניסוי בבעלי חיים עובר אישור של ועדות אתיקה לוודא שהחיה נחשפת לסבל מינימלי.
5. כמה זמן את עובדת על המחקר?
3 שנים, אני מקווה שעוד שנה אסיים אותו.
6. איזו מסקנה את כבר יכולה להקיש על התנהגות של בני אדם?
בסופו של דבר כנראה שהתנאים שבהם מחזיקים את החיות בחדר חיות, הסביבה החברתית שלהם, מאד משפיעה על תוצאות הניסויים שלי. בגדול אפשר לומר שמפגשים חברתיים מאד משפיעים על היכולות הקונטיביות של החולדות, ובידוד חברתי כנראה מאד פוגע בהם. מכאן ניתן להסיק לגבי מצבים חברתיים בהם בני אדם נמצאים בבידוד, למשל חולים, זקנים או אסירים.
7. את יודעת מה הדבר הבא שתרצי לחקור?
אחרי המאסטר אמרתי לעצמי ששום דבר לא יחזיר אותי ללבוש חלוק (מעבדה).. אבל הנה אני מסיימת את הדוקטורט, אז אי אפשר לדעת, כנראה משהו שעוסק במחקר עם בני אדם ולא חיות, נראה, הכל פתוח.
הדר שחר גולד.
