דף הבית » יום 218, אורית. בדרך לשם

יום 218, אורית. בדרך לשם

כך נפגשנו: שיחה קצרה, מילים כנות. מעבר מהיר על החלטות כבדות. הצצה פנימה אל המחשבות שמלוות. בדרך פוגשת אישה שכל משפט מתנגן בחיוך. לא יודעת איך היא נראית, אבל נראה שזאת בדיוק מי שאפשר להניח עליה את הראש ולנוח.

מוזר שזאת התחושה שאני יוצאת מהראיון הזה, שמדבר על ההתמודדות של אורית בדרך להיות אמא. ואולי זה לא מוזר, אולי התחושה הזאת מסמלת את ההכנה האמיתית לאמהות. 

1. עם איזו שאלה את מסתובבת?

איך אני עושה את מה שאני אוהבת ואיך אני מתפרנסת מזה בכבוד. יש לי תואר שני בטיפול באומנות ואמנם עכשיו בדיוק סגרתי על עבודה ש שארוויח ממנה סוף סוף יותר כסף, אבל נושא הפרנסה מאד מעסיק אותי.

2. לאיזה עניין מחובר הרצון הזה?

זה נושא שמאד קשור לרצון שלי להיות אמא חד הורית. זאת אומרת אני רוצה להיות אמא, לא אמא חד הורית, אבל ככה יצא, אני במקום שאני יוצרת לעצמי את המציאות שלי. אני בת 40, גיל שאני כבר לא מחכה לאביר על סוס לבן שיגיע..

3. מסוג הבחירות המורכבות והאמיצות

נראה לי שנשים נדחפות להחלטה כזו בחיים.. אני לא דמיינתי את עצמי ככה. ה – 10 שנים האחרונות, היו מלוות בהרבה שינויים בחיי שלי, שגרמו לי לעצב מחדש את האני שלי ואת הבחירות שלי. היום אני מחברת בין הדברים, בין הרצון למציאות דרך עצמאות והגשמה.

4. מתי הייתה הנקודה שהתחלת את התהליך, שאמרת, ‘מעכשיו אני מנסה’

לפני שלוש שנים פגשתי בחורה מלחינה הולנדית בשם מריון. היא באה לבקר בארץ דרך העניין שלה בטיפולי הפוריות כאן. נסעתי איתה ועם עוד חברה טובה שלי לסוף שבוע בעין גדי.

מריון הייתה אז בת 40 ושאלה אותי למה בעצם אני לא מתחילה את התהליך, ואמרתי שאני מאד דואגת מהעניין הכלכלי ואני רוצה בן זוג.

היא אמרה לי שבכל זאת שווה להתחיל כי אנחנו נשים והשעון מתקתק, ואם אני רוצה ילד, אז כדאי שאתחיל לעשות, כי זה לוקח זמן. לגבי הדאגות, אמרה שהיקום ידאג לי ויהיה בסדר.

היא עצמה חזרה להולנד ושם היא הרתה וילדה. אני לקחתי את המילים שלה והם היוו נקודת מפנה עבורי. משם התחלתי את המסע שאני נמצאת בו ב – 3 שנים האחרונות.

5. מה התהליך המורכב הזה מביא איתו?

אחת ההבנות המרכזיות היא שהריון זה הרבה זה יותר מ – 9 חודשים.. זה תהליך מנטאלי, לא רק גופני וזה נס.

נשים שהטבע חנן אותן והן נכנסות להריון בקלות, לא תמיד מבינות עד כמה התהליך המדהים בו נוצרים חיים בתוכך זה נס שאין כמותו. זה דבר נדיר. כמה שחוקרים ינסו, הם אף פעם לא יכולים לדעת מתי ואיך תעשה הקליטה.

[אתנחתא – אני מספרת לאורית על אישה שפגשתי במסגרת העבודה, שהיא גם מיילדת וגם עוסקת בתחום של אורית, תרפיה באומנות. קצת הרחבנו בפרטים, שתיהן מטפלות באותו בית חולים. אורית מתרגשת מהרעיון שהן יפגשו ואומרת משפט יפה בעיניי  –

“אני מרגישה שעכשיו ממש, בשיחה הזאת, אני יוצרת קן להטיל בו את הביצה.. אני כנראה עוברת למקום חדש רחוק מפה, אעבור לאזור שאני מאד אוהבת ויהיה לי בית חדש. הכל מסביב מתחיל לקבל צורה, העבודה, אולי הבית החדש והנה עכשיו מי שתעזור לי להוציא וללדת. יש התכווננות לצרכים המדויקים שלי”

אורית עמיר.

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים