שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

יום 221, יסמין. לחץ פיזי מתון

כך נפגשנו: נכון שיכולתי לשאול את יסמין קודם כל על הצבע שלה בשיער, אבל העדפתי לא להסתכל בקנקן. דברנו על נושא רציני, על לחץ. לפחות ככה התחלנו. היה נראה לי מעניין, שביום הכי רגוע שהיה לי מזה חודשים, נדבר דווקא על לחץ.

זה שיסמין גרמה לי לצחוק מתופעות הלוואי של הלחץ שלה, היה חוסר נימוס משווע (גם באמת לא מצחיק, זה איך שהיא מספרת). מצד שני, נראה אתכם נשארים אדישים לתשובות כאלה, לבחורה הזאת, שגם אם היינו מדברות על נוסחאות מתמטיות מסובכות, היא הייתה עושה מזה עניין צבעוני. באחריות.

1. איך את מסתדרת עם לחץ?

בדיוק הייתה לי שיחה לפני יומיים עם מישהי שעובדת בטלוויזיה על זה.. לה יש המון לחצים והתמודדות שלה שונה לגמרי משלי. היא ממש בקלות נכנסת מלחץ להתקפי חרדה.

האבסורד הוא שהיא חייבת לדעת להתמודד עם לחצים בגלל המקצוע שלה, ואין לה יכולת פיזית ומנטאלית להתמודד עם זה. היא כל הזמן על הקצה. כל הזמן מתמודדת ונעשית מאד אגרסיבית וזה בא לידי ביטוי מול כל אחד.

2. איך זה אצלך?

אצלי ככל שיש יותר לחץ, אני יותר רגועה

3. באיזה סוג לחץ את נמצאת?

אני בכמה סוגים בו זמנית.. יש לי  לוח זמנים צפוף להגשה של הזמנות, של תלבושות לקרקס שאני יוצרת. עד לא מזמן היו לי 3 עובדים ועכשיו זאת רק אני. הלקוחות מצפים, ונוצר צוואר בקבוק וצריך לעמוד בדרישה. זה חייב המון משמעת עצמית וגבורה וסבלנות, וכשאין סבלנות צריך לשאוב אותה ממקומות אפלים..

אבל כל האנרגיה שלי מכוננת למקום הזה בתקופה של כמה חודשים. אני לא מבלה, לא ישנה כמעט, וכמעט לא אוכל, שלא נדבר על ללכת לשלם דו"ח, משהו שאני דוחה חודשים..

4. מה מאפשרת לך ההתמודדות עם הלחץ, מעבר להספק?

זה שאני מתמודדת עם העבודה שלי, גורם לי להיות חזקה בכל התחומים האחרים. ככה אני מייצרת סוג של שריון מאד עבה לגבי הכל.  זה הופך אותי לאדם נחוש, ממוקד, ואף אחד לא יכול לפזר אותי.

5. מאיפה מגיעה המשמעת?

זה המון דברים ביחד, אולי זה קשור לזה שהייתי רקדנית המון שנים.. תמיד הייתי אדם חרוץ, זה גם בגנים, זאת האהבה למקצוע.  גם בלימודים בבצלאל העמיסו קורסים בלי סוף, והיו המון הגשות, זה בונה סוג משמעת עצמית אחרת, כמו של ספורטאי, תמיד עם היד על הדופק. וגם אני בלופ הזה ולא יוצאת ממנו לשמחתי, לא נחה.

6. זה לא מפריע לך לחיות כזו אינטנסיביות? לא בא לך לשכב שבוע בלי לעשות כלום?

פעמיים בחצי שנה האחרונה שכבתי בלי לעשות כלום. פעם אחת בגלל הלחץ התפתחה לי דלקת חמורה מאד בכתף, שהתפשטה לצוואר ולאוזניים, התאשפזתי, קיבלתי זריקות..

ופעם שנייה בעקבות הרעלת דבק מגע. בניתי תפאורה והייתי צריכה להדביק כמויות של דשא סינטטי על גופים ענקיים. נשמתי 20 ליטר של דבק מגע, בסטודיו, באוגוסט.. זה גרם לי להקאות, חום גבוה, לא נעים

7. נשמע רציני, לא אותת לך לנוח?

לא, זה לא פעם ראשונה שזה קורה לי, גם בבצלאל חטפתי כמה הרעלות, מפיבר-גלאס ומחומר כמו יציקת שיש, זה עושה הקאות, סחרחורות, חום, רעידות בידיים, עיניים דומעות.. אני לא מתייחסת לזה תוך כדי, אני אומרת יאללה רק שאסיים את העבודה.

8. זה נשמע רק לי מלחיץ?

נו, זה קורה, זה כמו שתפרתי את עצמי פעם.. (צוחקת, אבל מתכוונת לכל מילה) זה סוג של תאונות עבודה, זה קורה גם לפועל בניין..

9. ומה הגבול שייכנע אותך להרגיע קצת?

זה לא שכנע אותי, זה חלק מהמקצוע. ברגע שאתה מתמסר ליצירה שלך, גם אוכל את החרא שלה

10. מאיפה באה ההתמסרות הזאת שלך ליצירה ?

אני יודעת שההתמסרות שלי היא באמת קיצונית, גם ביחס לאמנים אחרים שעובדים סביבי. אני מגיעה מתוך מקום מאד ברור מה אני רוצה להשיג, ולא מבולמוס שדוחף אותי קדימה בגלל שאני רוצה להיות עשירה או מפורסמת.

אני באה מבית מאד אומנותי. אמא שלי היא ציירת ומעצבת פנים מאד מוכשרת ואבא שלי היה במאי  מאד מפורסם בגרמניה, הוא היום בן 85. הוא חינך אותי להבין שהאושר הגדול ביותר לאדם שנולד אומן, יגיע אחרי עבודה קשה, שתביא איתה סיפוק מאד גדול ולא משנה מה קורה מסביב. הכח שמניע מגיע ממקום רוחני, רגשי, מאד ספציפי.

ליצור אומנות זה נראה משהו נשגב, כייפי, נחמד, אבל זאת עבודה שחורה, מאד קשה, שדורשת המון משמעת והתמדה. דורשת גם התחדשות ויזואלית, אני כל הזמן על היד על הדופק, אני צריכה לראות כל הזמן אמנות והצגות וזה דורש המון מהנפש.

הכח שמניע אותי זה אבא שלי. אני רוצה שיראה אותי מגיעה למקום גבוה של יצירה, לפני שהוא עוזב את העולם הזה.

11. לאיזו פסגה את שואפת להגיע?

זה ישמע מצחיק, אבל אני בסך הכל רוצה שיהיה לי בית ספר מקצועי לסנדלרות מסורתית או ליצירה קונספטואלית בלבוש, לאו דווקא במה או תיאטרון.

ולסיום, חייבת לברר, מה העניין עם הצבעים בשיער?

אני מתלבשת צבעוני והשיער חייב להיות חלק מההופעה הכללית, הוא לא יכול להיות ניטראלי, אני חושבת שזאת התשובה, למרות שאני עושה את זה כבר מגיל מאד מאד צעיר..

יסמין וולק.

 להגיב בפייסבוק | להרשם לניוזלטר שבועי | כל אוקטובר |דף הבית 

 Email Marketing Powered by MailChimpיוני נשים 365   

 

© כל הזכויות שמורות לענת אור מגל

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים