כך נפגשנו: כיוון שאני לא מתכננת על מה אני אדבר עם כל אישה, לפעמים אפשר למצוא סתירות בין ראיון של יום אחד ליום אחרי. נגיד זה שאתמול , כלה לעתיד, לא אומר שהיום אני לא אראיין את לימור, שבכלל מפקפקת בעניין הנישואים. אה, גם בתוך הראיון יכולה להיות סתירה, כי לימור, שבוחנת ומנתחת את חידת הזוגיות, בעצמה מנהלת סלון כלות מצליח.
אתם עדין איתי?
יופי, נמשיך. בעצם לימור מדברת על הקונפליקט החדש של ימינו. היא עצמה מצליחה, בטח נראית טוב, גרושה ותוהה מה קורה בחיבור לנשים כמוה, בתוך הכאוס הזה בין מעמד הגבר למעמד האישה.
1. את פוגשת הרבה נשים, מה הדבר שהכי מעסיק אותך במפגשים האלה? שעולה לשיחה?
אני רואה שנשים עצמאיות, דומיננטיות, כאלה שיש להם הצלחה מקצועית וכלכלית, יש אליהן פחות נגישות מצד גברים. מערכות היחסים שלהן בדרך כלל מאד כושלות. זה בניגוד למקומות אחרים בהם הן יכולות מאד להצליח.
2. איך הגעת למסקנה הזאת?
אני עובדת במספרה, בה אני שותפה בה, אני אחראית על הסלון כלות, ושם אני פוגשת כל הזמן נשים וגברים ושואלת אותם על העניין הזה.
גם בערבים כשאני יוצאת עם חברה לפאב, יצא לנו לבדוק הרבה מאד את הנושא. יש לנו כבר ממש אוסף של נשים חזקות, צעירות, חלקן אמהות חד הוריות, שתקועות בגלל שהם מצליחניות ודעתניות.
אני לא מדברת על בנות תל אביבית בגיל 20 או 30, אל על נשים שעברו קצת בחיים. זאת עובדה המצב הזה, ולא מדברים עליה.
3. זאת מסקנה מדברים שנשים אומרות או גברים?
נשים, אבל אני שומעת את זה גם מגברים. הם אמרו לי ולחברה שלי בפנים, אתן יושבות עם כל כך הרבה בטחון ופאסון, שפשוט מפחיד לגשת אליכן.
גברים מאד נרתעים מנשים כאלה. הרבה מעדיפים את האישה “הקטנה” במרכאות כפולות, או גברים שהם רוצים ללבוש את המכנסיים בבית ואז עוד אחוז של הגברים מתבטל. זה אולי מסביר מאיפה צצה תופעת הקוגריות. זאת מין פשרה מסוימת של נשים שנראות טוב, מצליחות, לא דורשות הרבה, ומעדיפות מישהו צעיר.
4. את מרגישה בעצמך אישה כזאת?
כן, אני גם מרגישה את זה על בשרי. אני בוחנת את זה בהתנהגות שלי. אם למשל אני לובשת משהו יותר צנוע ומשחקת אותה איזו עדינה, (ואני ממש לא בחורה עדינה..), אני רואה שיש יותר גישה אליי. זה מקרין משהו יותר נגיש, אבל ברגע שמכירים קצת יותר, הם הולכים צעד אחורה. משדרים מין תחושה ש'היא יודעת מה היא רוצה, ברור לה מה היא מסוגלת לקבל’
5. היית בוחרת להשתנות בגלל זה?
אני לא יכולה. אני יכולה להשתנות ל- 20 דקות אבל לא באמת. עם זאת אני שומעת וגם חווה בעצמי, כשאלו שבכל זאת הלכו עוד צעד והעזו, אמרו ‘איזה מזל שהעזתי..’ כי מגלים עולם.
6. איזה? מה הם מגלים?
מגלים אישה שצריכה רוך, אהבה, רומנטיקה, חיזורים, שצריכה לקבל את מה שהיא רוצה. אלו דברים מבפנים, מעבר למה שאנחנו משדרות ביום יום.
7. למה את חושבת שאת כזאת ?
אני חושבת שנשים שהצליחו, עברו דרך מאד קשה וזה כנראה חיספס אותנו. זה שם אותנו במקום כזה שאנחנו לא צריכות שום דבר מאף אחד, וזה מה שאנחנו מקרינות.
זה אגב שונה לגמרי ממה שמראים בכל מיני ריאליטי בטלוויזיה, כל מיני דמוית של נשים שמתרגשות שהם על כדור פורח בדייט ראשון.. ממש לא הייתי רוצה שזה מה שמישהו יעשה בשבילי.
כשאני אומרת את זה במספרה, אז אומרים לי שאני לא רומנטית.. סתם מוכרים לנו 'אישה רומנטית’, זה לא קיים. אין אביר על סוס לבן, הוא נשאר באגדות.
8. מה חשבת על זה כשהיית קטנה? איזו תמונה הייתה לך?
ככה בדיוק. גם התחתנתי מהמקום הזה. הוא אמר לי אני לא רוצה להתחתן איתך, אבל רוצה ילדים ממך. זה הדבר הכי רומנטי מבחינתי, כי האני היא האישה הנבחרת לעשות איתו ילדים! ועם כל זה, אני רציתי גם להתחתן, להיות נסיכה, בסופו של דבר היינו נשואים 13 שנה..
9. היום את מחפשת להיות בזוגיות?
כן, אם אמצא גבר שידע לתת לי להרגיש אישה, לדעת אישה. גברים לא יודעים היום את המקום שלהם, בגללנו. היום הם מפחדים כי סרסנו אותם. אנחנו מהר מאד לוקחות את כל השליטה והגברים שוכחים את התפקיד שלהם. הכנסנו לנו גול עצמי עם כל הדעות הפמיניסטיות שלנו.
10. בתוך כל הבלבול הזה, את יודעת מה ללכת לחפש?
אני יודעת לומר שיש כמה דברים שאני רוצה בגבר
11. אלו דברים למשל?
אין משהו קונקרטי, זה להרגיש אישה וזה רק הם יודעים לתת. כשיש לידך גבר, את מרגישה אישה. זה משהו בסיסי בצורך של אישה, משהו פרימיטיבי, אבל אני רוצה שהוא יתאמץ – גברים אוהבים לצוד, לצוד זו עבודה, גם בטבע. היום הם חושבים שאפשר לקבל את זה על מוכן. אני לא מוכנה יותר 'על מוכן’, אני רוצה שיתאמץ קצת, שיוכיח את עצמו, שיראה לי איך הוא מרים אותי למעלה.
12. ובתוך כל המחשבות האלה, את מארגנת כלות לחתונה..
כן.. יש כבר בדיחות על זה עם הכלה, שיכול להיות שהיא תחזור..יש לי כלות שהתחתנו מספר פעמים וחזרו אליי. מכולן אגב, אני שומעת את אותם הדברים, גם מהגברים שבאים לכאן, ומתלוננים שאין נשים איכותיות בעיר..
את יודעת, אנחנו צריכים לקחת דוגמא מהקהילה ההומוסקסואלית. עם כל הפתיחות והקדמה, דווקא הם מאד פרימיטיביים בקשר, קנאים אחד לשני, למונוגמיה. אני מדברת על זוגות שנמצאים יחד שנים, ויש שם משהו שעובד, כי הם מכבדים אחד את השני, הם לא שינו את הכללים.
[לימור חייל, לאתר >]
*'משהו פשוט מסובך’ שם הספר של