שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

יום 234, צילה של הרוח

את קולטת איפה אנחנו מסתובבות? איזו דירה? אני הולכת אחריך חדר חדר ורואה איך את מצלמת בלי הפסקה, את הסלון המפואר, את חדר השינה המינימלי ועדין מעוצב להפליא.

עכשיו את במטבח המוזר הזה, המשתרע על שני חללים לא מוגדרים, כמו שאר החללים בבית הזה. את מתפעלת מהארונות ואפילו ראיתי אותך מנסה לפתוח חרש איזו מגירה, כאילו אף אחד לא רואה אותך. אבל אני ראיתי. וגם היא.

מה זאת אומרת מי זאת ׳היא׳? הרוח, הרוח של כרמן, זאת שגרה פה. האמת שהיא לא ממש אוהבת שהצצת והיא בעקרון מעדיפה פרטיות, אבל היא חסרת אונים מול אנשי העיר, שהחליטו להפוך את הבית שלה למוזיאון. רוצים להראות לכל מיני אנשים שנחנקים עם המשכנתאות, איך זה לחיות בבית כמו שצריך, כמו אותם ברנשים בני מזל, שחיו פה פעם, בתחילת המאה האחרונה.

אבל ביננו, אני בכלל לא רואה אותי גרה פה. זאת אומרת- מהמם, אבל גם אם אני אחפור בגלגולים שלי, לא מסתדר לי בית כזה. אני יותר בכיוון של איזה טיפי מעוצב.. אבל את, דווקא מתאים לך.

נראה שתפור עליך חדר הכביסה. כל בגדי המלמלה והכותנה, המונחים שם רגע לפני גיהוץ. גם ראיתי איך הסתכלת על ארון הבגדים של כרמן, גדוש בבגדי תחרה עדינים. יפה יפה אבל מפואר מידי לא? מה אם מתחשק לה ללבוש משהו קליל, קז׳ואל, נגיד איזה ג׳ינס? מי ייתן לה לצאת ככה מהבית? אין סיכוי, המעמד מחייב..

גם תראי את חדר העבודה של בעלה, בטח חבר פרלמנט או משהו. כל הספרים מסודרים כמו חיילים על המדפים, בלי טיפת אבק..! אח, אצלי בחלומות, 4 דקות עד שהיה הופך לבלגן, ואיך אצלך? וחוץ מזה לא מעצבן קצת שזה חדר העבודה שלו? ומה איתה? לא אמרנו שכל אישה צריכה חדר משלה?

אני יודעת איזה חדר אני היית לוקחת לעצמי פה, מנחשת? לא לא את החדר עם המזוודות והכובעים, מה אני צריכה ללכת מפה? דווקא נחמד, הייתי מתרגלת. הכי מתאים לי זה חדר הילדים! את ראית איזה צעצועים יש להם שם? כל משחקי המתכת המיניאטורים מוציאים אותי מדעתי.. מתחשק לי לפתוח את הויטרינה המקודשת ולשבת בריצפה, לסובב להם את הקפיץ ושירקדו לפני, החיפושית, המכונית, הארנב והגלגל הענק הקטנטן הזה, פשוט נפלא!

נו, היית מצטרפת? אני לא סגורה לגביך, את נראית מאופקת מידיי, עם טעם שמרני. מה איך אני יודעת, ראיתי כמה תמונות צילמת בחדר רחצה עם השיש השחור לבן. תשמעי זה נורא, ממש מכוער! מה נבהלת? אז מה אם זה גאודי? נו אז מה אם זה נחשב אז לשיא האופנה, לא כל דבר צריך להתלהב ממנו ולקבל כמו תורה מסיני.

מה זה סיני? נו באמת את לא מכירה?תבואי פעם ללבנט, כשיהיה שלום אמיתי עם המצרים, אני אקח אותך. גאודי’ גאודי’ אבל שתדעי לך הנוף הכי יפה זה החול והמים האדומים של סיני. תראי מה זה, שכחתי שכרמן מקשיבה לכל השיחה הזאת שלנו, בטח בטח כרמן, גם אותך אני אקח, מבטיחה לבוא ולהוציא אותך מפה..אסטה מאנייאנה.

להגיב בפייסבוק | להרשם לניוזלטר שבועי | כל אוקטוברדף הבית 

 Email Marketing Powered by MailChimpיוני נשים 365  

© כל הזכויות שמורות לענת אור מגל

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים