שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

 יום 243, אסתי. שלוש, ארבע ולעבודה!

כך נפגשנו: שיחת טלפון באמצע היום עם חברה שהרבה זמן לא דברנו, ושאלות של ‘מה חדש’. כאשר שאלה זו חוזרת על עצמה במהלך השיחה, דעו כי יש דברים בגו. יש חדש. 'את בהריון?’ כן! נשמעת התשובה בצד השני..

כשה'כן’ מגיע ממישהי שכל דבר בחיים קרה לכם יחד, (עזבו חתונה וילדים, אפילו מתי ששתיכן קניתן את האול-סטאר הראשונות..!) זה מאד מלחיץ.. אני בתוך השמחה של איזה יופי, אומרת לה 'אבל לא אמרנו שלושה ילדים וזהו? שזה הכי מסתדר עם הכיסאות באוטו, עם החדרים בבית..’? אני זוכרת חצי שבועה מהאיש שלך שב- 3 זה נגמר’

'זה היה נכון, לגביו, אבל לרגע לא נכון מבחינתי’ היא עונה. המצב מצריך הסברים. הסברים עושים בראיון, אז הנה.

1. אז איך הגיע הרביעי בסוף?

לפני שנה וקצת נכנסתי להריון לא מתוכנן, הייתי בהלם. בעלי ממש לא רצה עוד ילד, ואני ממש לא חלמתי שזה פתאום יקרה. אחרי יומיים שעיכלנו, הוא בא אליי ואמר לי שאם כבר זה קרה, אז טוב, ושתמיד רציתי ארבעה, אז הוא מוותר.

2. את רצית עוד?

בטח, גם היום אני רוצה עוד אחד ואם אפשר אז עוד

3. איך התייחסת לחוסר רצון שלו?

אצל בעלי זה היה נושא שסגור הרמטית, ממש אין על מה לדבר, אבל תמיד הייתה לי תקווה שיום ישתנה. יותר נכון ידעתי ב – 100% שזה ישתנה.

לדעתי, גרמתי לכל הסביבה שלנו לדבר על 4 ילדים, כל מיני כאלה של 'שולחן עומד על 4 רגליים..’. יש לנו המון חברים עם 3 בנים, כמו שיש אצלנו, ובד"כ הנשים לא רוצות עוד, והגברים מחכים שהבא יגיע, או יותר נכון תגיע, תבוא הבת.

4. למה את רוצה עוד ילדים?

אני באה ממשפחה גדולה ותמיד חיינו בהרמוניה וכולנו בקשר מצוין עד היום (–תופעה נדירה ומקסימה, אני עדה–) ובסוף מי שנשאר קרוב אליך, זאת המשפחה.

גם תמיד היה לי בראש שאמא לא יכולה להיות בלי בת, בעיקר שאני באה מבית שבו כמעט כולם בנות, ראיתי איך זה.. זה לא שאני בוחרת את המין, מה שיבוא, יבוא בברכה, אבל זה משהו שאני רוצה. גם עכשיו עשיתי מה שאפשר מבחינת בדיקות ביוץ, בשאיפה שזו תהיה בת. ברור לי שזה לא תמיד מצליח, אמרתי שאני את ההשתדלות שלי עושה. אני לא יודעת אם בגלל זה או לא, אבל יש לנו בת..

5. את מרגישה שאם היו לך 3 בנות, במקום 3 בנים, זה היה מעצב אותך אחרת כאמא?

מאד. עם 3 בנים אני לוקחת את החיים יותר בקלות. אני אדישה להרבה דברים, מה שלא היה לפני,  כמו השתוללויות, נפילות.. בהתחלה כשהבכור קיבל מכה, הייתי כולי יחד איתו ברגישות.

היום אני מסתכלת והנה פה ההוא נפל וקבל מכה חזקה, שם הוא התחצף בבית ספר.. במקרה שלי ברור לי שהעדינות מהם  והלאה. יש לי כל היום כדורגל בבית והשתוללויות, ואני ממש לא מתרגשת מזה.

אני אמא הרבה יותר טובה בגלל זה כי נרגעתי. שיניתי את כל הגישה שלי לחיים. אני אומרת 'לא'  רק בדברים חשובים באמת והכל בצורה חיובית.

6. כמו מה למשל?

אני מרשה לשחק כדורגל בבית, בסלון, יכולים להיות גם 8 ילדים בבית, זה קורה הרבה, וזו דירה רגילה, בלי חצר.. אין אצלנו שעת עוצר ושינה, אם הם רוצים לראות משחק או סרט, הם יכולים. אני מרשה להם ללכת לבד למגרש, אני לא חושבת שהייתי מרשה לבנות ללכת לבד, לפחות לא בגיל הזה.

באופן כללי אני שומעת מהחברים של הילדים שלי שאומרים להם, 'אמא שלכם הכי טובה בעולם’ וגם אמהות אחרות אומרות לי שאני הורסת להן את החינוך.. ושהם רוצים לבוא רק אלינו..

7. במה את חושבת שבת תשנה את החיים בבית?

נראה לי שיהיה קצת יותר ורוד..

 להגיב בפייסבוק | להרשם לניוזלטר שבועי | כל נובמבר דף הבית 

 Email Marketing Powered by MailChimpיוני נשים 365  

© כל הזכויות שמורות לענת אור מגל

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים