תפריט
כך נפגשנו: אז מה החלום שלכם? ולמה אתם לא מגשימים אותו? אתם מחכים ש'הם יגדלו’? שיהיה יותר כסף? שלסבתא יהיו גלגלים? אני יודעת. כולנו טובלים בחלומות. לפעמים מגשימים קצת, ביחסי ולפעמים, בגדול, כמו נירית.
אני תופסת את נירית באמצע סידור. יושבת בתוך ארגזים ומנסה לעשות קצת סדר, למיין לזרוק. ‘כמה חומר מקיף אותי’ היא אומרת, 'פעם, בעצם לא מזמן, שחררתי הכל, הייתי בלי כלום ונסעתי’
1. לאן נסעת?
לפני 6 שנים, אני בעלי והבן שלנו, שאז היה בן 12, עברנו לסקוטלנד. בהתחלה לא היה ברור לכמה זמן אנחנו נוסעים ומה נעשה שם. ידענו שנפגוש שם חברים שעברו לגור שם ומשם אמרנו שנראה מה הלאה.
2. מה ארזת בדרך לשם?
זו בדיוק הנקודה. יצאתי עם מזוודה אחת קלה, קלילה.. את השאר השארתי מאחור. עשיתי גראג’-סייל ומכרתי הכל. הייתה תחושה נהדרת של שחרור וקלילות, שאני יכולה לפרוס כנפיים ולעוף. זה עצמתי עבורי, כי הנה כמו עכשיו, אני מטבעי אספנית וקשורה לחומר. למדתי אומנות והערכת עתיקות ואני רוצה שיהיו לי את החפצים זה חלק מהעניין. אני יוצרת חפצים, תכשיטים, ואני גם נגרית – ואני תמיד יוצרת ואוספת.
3. מה אפשר לך פתאום את השחרור הזה?
אני חושבת שזו סדנת ויפאסנה שעשיתי לא הרבה זמן קודם. פתאום היה שחרור מהמון כבלים. יכולתי להתמודד עם התגובות מהסביבה הקרובה, בעיקר מההורים שהיו מזועזעים מהרעיון וניסו לעצור אותי מזה.
אני זוכרת את הרגע שקנינו כרטיס בסוכנות. אני ובעלי ישבנו בסוכנות אחד מול השני, ועוד התלבטנו אם לנסוע או לא, בסוף אמרנו 'כן’ ו3 שבועות אח"כ אני נסעתי ובעלי והבן שלנו הצטרפו מעט אחר כך.
4. זה חלום של הרבה אנשים, לקום ולנסוע ללא נודע, אבל הם לא עושים את זה. יש המון תירוצים בדרך והנה גם לך יש, ילד בן 12 גיל ההתבגרות, עבודה, מה עשית עם זה?
זה נכון, היו את כל הדילמות שעולות לך בראש לגבי הילד וגם אני תמיד שמעתי את הסיפורים אצל אחרים והיה לי את הרעב לנסוע, אבל התנאים צריכים להבשיל.
הדבר צריך להיות ברגע הנכון מבחינת שני בני הזוג, יש כל מיני תנאים נפשיים ופיזיים אבל עשינו את זה וזה היה שער חדש לחיים.
5. נסעתם ללא נודע, לאן הגעתם?
היינו שנה בסקוטלנד. בחצי שנה הראשונה גרנו בכפר צפון סקוטלנד, בקרוואן, בחצר של חברים. זה מדהים כמו שזה נשמע. זה להסתכל מהחלון ולראות בחוץ כבשים, פרות, ארנבים וצבאיים שחולפים ליד. עם נחל מתחת לחלון המטבח ומרחבים אינסופיים. את כל זה עוטף אור צפוני שמגיע כל ערב ומעצים את התחושה, שקרה לנו משהו ענק בחיים.
6. מה עשיתם ביום יום?
עבדנו אצל מישהו שהכרנו, שיש לו חברה לשיווק, וככה מימנו את השהות. העבודה זימנה המון מפגשים וחוויות, הכרנו את הסקוטים אחד על אחד, והתאהבנו בהם מאד.
7. כשחזרתם לארץ, מה היה לך במזוודה (לא חפצים)?
חזרתי עם תינוקת בבטן. הכוונה הייתה להמשיך בחיים עם ילד אחד, זה היה משהו ברור וסגור. אחרי שעברנו מהכפר לאדינברו, (שגם שם היו חוויות מדהימות עיר המון תרבות ואמנות ועיצוב), בילינו ערב מקסים ואז שי אמר לי 'תראי איזה כייף לנו, השארנו הכל מאחור. אנחנו מסוגלים לעשות כיף ולצאת מהקונבנציונאליות, אז למה שלא תהיה לנו עוד ילדה?’
8. כי מה, הייתה מחשבה שעוד ילד יעצור את זה?
לא התעסקתי בשאלה למה כן או למה לא, הנושא כבר היה ממש מאחורי, היינו עם ילד בן 12. הבקשה שלו הפתיעה אותי., הוא תפס אותי לא מוכנה, והיה ערב מאד כייפי, אז אמרתי 'בסדר’ ובלב חשבתי שאני אוכל להתחרט, לחשוב על זה. שי כנראה הבין שחלון ההזדמנויות קטן ורגעי, וזה קרה מאד מהר.
ממש מהר.
למחרת הייתי בהריון.
אי אפשר להאמין, אבל זה ככה, וכמו שהוא תכנן, זו גם הייתה בת.
9. החלטתם לחזור?
החלטנו לחזור וללדת כאן. כל עוד היינו פרפרים, חופשים, יכולנו להיות בכל מקום, אבל רצינו ללדת במקום מוכר, שאנחנו מכירים את מערכת הבריאות. חודש אחרי שחזרנו, עברנו לגור במצפה בגליל. זה עוד שינוי שחלמנו עליו בעבר. זה היה כל כך טבעי לעשות את זה כשחזרנו, שבכלל לא היו שאלות.
10. במה את חווה אחרת את המציאות הפרטית שלך בארץ?
אנחנו בערך 6 שנים מאז שחזרנו ואני מרגישה שינוי משמעותי בתפיסה. אני מרגישה שאני לא מקובעת באיזה שהוא אופן. מה שעשינו בעצם הוכיח לנו שהכל אפשרי ובסופו של דבר תלוי בנו.
יצאנו מכאן בלי חסכונות גדולים, עם החלטה שישבה בבטן ובהתאם להחלטה הזאת פעלנו. אגב, ברור לי שאפשר לשלם מחיר על החלטות כאלו, אבל לקחנו את הסיכון ידענו שזה יהיה חלק מהעניין של הגשמת חלום.
מעבר לזה, באופן אישי, הנסיעה הזאת חיברה למה שאני עושה היום, לתחום של סיבים וסריגה
מהכבשים. יש בסקוטלנד מסורת עתיקה של סריגה. הסתובבתי הרבה, ראיתי, נשמתי את זה, וישבתי עם סורגות, וכשחזרתי המשכתי ללמוד את הנושא וליצור.
11. מה החלום הבא שאת טווה?
החלום הבא זה מה שאני עושה עכשיו – לפתח ולמקד את תחום הסריגה והסיבים. היום אני לומדת בהתכתבות בבי"ס לקרושה באנגליה, מלמדת ויוצרת מזה ואני רוצה להמשיך להיתפתח בכיוון הזה.
