שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

יום 322, יעל. סיפור פשוט

כך נפגשנו: כמה מקסים להתקשר למישהי ולשמוע שהיום זה יום הנישואים שלה ה – 16 שלה. עוד יותר מקסים שהיא נשמעת כל כך מאושרת ונרגשת כאילו זאת רק ההתחלה, מלאת אנרגיות, חיוניות.. זאת הייתה מין שיחה מפוכחת, שמטעינה מחדש באנרגיות. תרגישו בעצמכם:

1. איזה מין יום זה בשבילך?

היום זה יום הנישואין שלנו, כבר 16 שנה.. זה יום מיוחד. כיף להיזכר ביום המקסים שהיה, להיזכר שוב בבחירה לך אז, למרות שהבחירה שלנו היא כל רגע. הבוקר שאלתי את אריאל אם הוא היה מתחתן איתי שוב..

2. איך הכרתם?

פגשתי אותו בגיל די מאוחר יחסית, הייתי בת 34, בתקופה שהכירו לי אינספור אנשים. שנינו היינו במקום של לחפש ולחפש. הייתה לנו פגישה מוחצת ומאותו רגע הכל זרם, תוך חודש עברנו לגור יחד. יותר נכון, שנינו עזבנו את תל אביב ועברנו לגור במקום המקסים הזה, בצוקי ים.

3. מה הביא אתכם לשם?

אני פסלת והיה לי סטודיו בבית יצחק. באותו חודש שפגשתי אותו, אמרתי לו שאני עוברת לגור שם ועוזבת את תל אביב. הטיימינג היה מדויק, כי הוא פרסם באותו את הדירה שלו למכירה. הוא רצה לעבור מתל אביב, לא ידע אפילו לאן, ואז הוא אמר שהוא בא איתי.

עברנו לבית ישן ומצ'וקמק אבל מקסים, תוך זמן קצר נכנסת להריון, ואחר כך עוד אחד והופ, הנה, עברו 16 שנה.

4. לא משהו שתכננת שיקרה בצורה כזאת

ממש לא.. מדהים איך הגורל מביא אותנו לכל מיני דברים, שאת לא יודעת לאן הם לוקחים. נפגשנו ומאותו רגע התנהלו במין זרימה, כמו מין זרם ימי חזק. המהירות הזאת, זה משהו גורלי לגמרי, כמו שחוטפים אותך למסלול אחר, ואת הולכת עם זה.

5. מה את עושה עם הספקות שבדרך, המעצורים?

אני לא אשכח משפט של אריאל אמר לי כשהכרנו. הוא שאל אם נפגשים בערב, ואני מהיותי תל אביבית קפריזית משהו, התחלתי עם כל ה'לא יודעת, כן יודעת’. אז הוא אמר לי “תעזבי את השטויות, תגידי כן או לא. לא בא לי על המשחקים האלה, קחי אחריות”

פתאום חשבתי שבאמת כדאי שאני אקח את עצמי בידיים, מה כבר יכול להיות? הוא אחלה בן אדם, אחלה ראש, אנחנו עומדים על אותה נקודה בחיים ויאללה. זה היה משהו שהוכיח את עצמו, נולדו הילדים ונעשינו משפחה.

המשפט הזה מלווה אותי לאורך הדרך להיות עם קו ישר ללב, ולא להתחיל להתברבר.

6. מה עם מה שהחיים מביאים, ההתפתחות, לפעמים השוני?

אנחנו שנינו אנשים טמפרמנטים, מאד דינמיים, אבל יש לנו רצון בסיסי להבין, להתפתח, להתקדם. כל הזמן יש ספקות. גם כששאלתי אותו הבוקר אם היום היה בוחר בי. זאת שאלה של הבנה מהותית. כל רגע את יכולה לבחור ועושה את הבחירה.

סביבי יש מלא סיפורים לא קלים ולא זורמים, וככל שהחיים מתקדמים, הזוגיות נעשית קשה ומסובכת. אני רואה אנשים שרוצים להיות יותר לבד, וזה בסדר. אני רואה נשים שמתנהלות נהדר לבד, נשים חזקות ויפות ומקסימות.

פה יש סיפור של זוגיות. אני לא מכירה הרבה זוגות שיש להם סיפור מקסים כזה, ואני גאה להיות בתוכו. אני מרגישה שזכיתי בזוגיות הזאת.

7. שנחטפת אליה..

אני חטופה לתוך מצבים, לא התכוונתי, באתי ממקום אחר לזוגיות הזאת ופתאום נפלתי לזה. אי אפשר לדעת מראש וככה טוב. אנחנו לא חייבים לדעת הכל.

לפעמים זה דווקא נחמד להשאיר את הדברים פתוחים, לראות לאן זה לוקח ולתת זמן. זה כמו שאני מפסלת, אני באה לחומר ואני לא יודעת מה יהיה, ואז קורים דברים. לפעמים משהו נשבר, וגם ממנו יוצאים פתאום דברים חדשים.

יעל לור

 להגיב בפייסבוק | להרשם לניוזלטר שבועי | כל הנשים |דף הבית 

 Email Marketing Powered by MailChimpיוני נשים 365 

 

© כל הזכויות שמורות לענת אור מגל

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים