דף הבית » יום 327, בילי. מה קרה לאהבה?

יום 327, בילי. מה קרה לאהבה?

כך נפגשנו: כשראיינתי את בילי הרגשתי שאני מכינה לסנדלר נעליים. בילי עצמה מראיינת אנשים בלי סוף בשלל עיסוקיה, זה היה ניכר בשיחה ובהובלה שלה. גלשנו, יצא לנו ראיון למטיבי לכת, אז אקצר בפתיח, הנה בילי:

1. מה קרה לאהבה?

אנשים רוצים אהבה. כולם. נקודה. לא תמיד יודעים כיצד לעשות את זה או לתחזק את זה לאורך זמן. יש מצב שחלק  לא יודעים איך לגשת אליה חלק  נפגעו וכתוצאה מכך פחות רוצים כבעבר להביא אותה אל חייהם. זה קורה בעיקר בין נשים וגברים. התרחשה תקלה באהבה.

תמיד היינו שונים: נשים וגברים אבל המהפכה הפמיניסטית שינתה את התמונה. הגבר מבין שזה כבר אינה התנהלות שעל פיו יישק דבר. לא תמיד הוא יודע כיצד  ניגשים לאישה, שיחד איתו מפרנסת, עושה, לומדת, מביעה. הוא רוצה אותה רכה וענוגה, ומצד שני החוזק הזה גם מוצא חן בעיניו. גם הנשים, שמתפרנסות, לומדות, אמהות, מתחזקות, הפכו חזקות ושכחו לעיתים גם את הרכות בדרך. נהיה לנו בלבול".

2. איפה הבלבול הזה פוגש אותך?

אני מונעת מאהבה. זו נקודת המוצא, גם בראיונות שאני עורכת בעיתונים שאני כותבת, אני לא באה ‘לחפש’ את המרואיינים. אני פתוחה ובלי שיפוטיות.

מצד שני אני רואה מולי לעיתים אנשים ציניים, שמפחדים להביע רגשות, הולכים עם מגנים ושיריון. אנשים שנבהלים מאהבה נטו. במקום לומר 'וואו, יש פה אהבה’ או היא באה מאהבה,  חושבים שאולי מישהו רוצה להשיג משהו מהם, או שאת סתם נחמדה אבל זה לא מופנה אליהם נקודתית. הלכה התמימות. זה יוצר כאוס גדול בין אנשים".

3. מה הבסיס לכאוס?

“ישנם הרבה אנשים שלא אוהבים את עצמם. ברור לי שקודם אני צריכה לאהוב את עצמי ואז אחרים יוכלו לאהוב אותי. כן, יש תנועה של עידן הדלי כבר שנים, התפתחות הרוחניות  שהביאה אנשים לעשות עבודה עצמית ולאהוב את עצמם ואת האחרים, אבל עדין ניתן לראות אנשים מאד שיפוטיים כלפי עצמם, ביקורתיים. אנשים לא מכירים את עצמם כפי שהם.

4. באיזה מובן?

מצד אחד אנשים מתעסקים במי הם, הדרך לעצמם וכאלו, מצד שני בפועל האסימון לא באמת מצליח לרדת לבטן. נותר ברמת הראש. אם תשאלי אדם מה הוא רוצה, ואני עושה זאת לעיתים בתוכניות הרדיו שלי שזה שיח עמוק, הרבה אינם באמת יודעים מה הם יבקשו לעצמם מלבד חומר. לזכות בלוטו זה כן, להיות מאושרים בהחלט, אבל ספציפית??? אמממ הם מתקשים.

הרבה אינם יודעים את הדרך לאושר שלהם. רואים אושר באישור לאחרים. אושר זה אישור עצמי. הנאה+ עשייה מובילה לאושר. אם אנחנו לא יודעים מה יגרום לנו להרגיש טוב כיצד נזכה בטוב הזה?

  הוכח מחקרית שרוב המחלות נגרמות כתוצאה מלחץ, פחד וחרדה, שזה מה שביקורת עצמית, אי אהבה עצמית וחוסר דיאלוגים טובים מייצרים”.

5. והמשכיות, ברגע שאנשים לא יודעים לאהוב אחרים

לטעמי הכל מתחיל ביחסים. זה כל הסיפור. בין אדם לעצמו בין אדם לאחרים. בעבודה שלי בעת כתיבה, ראיונות, הנחייה, אני עוסקת בנושאים הללו של יחסים וכל מה שמסביב ותובנות של חיים כי זה העיקר. זה יכול להיות עיסוק בתקשורת, אמנות, מחקרים או פוליטיקה אבל דרך ההבנה והזוויות השונות של הדברים כי זה העיקר. אנחנו לא חיים פה לבד, אנחנו חיים לבד אך ביחד עם אנשים. אם מישהו רוצה להרגיש טוב הוא צריך לייצר סביבה כזאת טובה ונעימה, עם בני הזוג, השכנים, עמיתים.

אם היה לי יום מקסים אבל איש או אישה מולי יגידו לי איזה משפט קטלני זה משפיע עלי. אני משפיעה על אחרים וזו שרשרת. צריך גם לשים לב העידן הטכנולוגי. השפה השתנתה בווירטואלי.

6. איך הוא משפיע על היחסים?

בעבר היחסים היו עם מי שנמצא לידך. היום ישנן דיאלוגים ויחסים עם אנשים מהעבר השני של המסך. ברשתות, בפייסבוק ובכלל. דבר המרחיב את מנעד היחסים של בני האדם. זה מעולה אך ההתנהלות היא שונה. הקודים שונים במחשב ויש לדעת אותם וגם שם לנהוג באופן מכבד. אלו סוגים שונים של קשרים: של עבודה דרך שיווק של התכנים שקשורים לעבודה, שלעיתים נבנים מהם יחסים.

מדובר בסוג שונה של מציאות. לפני 4 שנים הפקתי והנחתי כנס ששאל  'האם יש חיים אמיתיים בסביבה וירטואלית?’, השתתפו בו בלוגרים, פרופסורים, אנשי תרבות, אנשי תקשורת. היום השאלה הזו אינה רלוונטית. ברור שישנם שם חיים אמיתיים! רק סוג שונה שמצריך הבנת הקודים האחרים.

דוגמא: פונים אלי לעיתים אנשים בפייסבוק שאני לא מכירה. פעם פעמים אם איני עונה הם מאוד נעלבים. אולי אני עסוקה ולא יכולה כעת? נניח מצלצל הסלולר ואת לא עונה כי את עסוקה, נדמה לאחרים שאת מסננת. לא, אני לא מסננת, יש לי גם חיים נוספים. אין צורך להיעלב אני אחזור בהמשך. אני פשוט עסוקה זה אינו קשור לאי רצון לדבר.

אנשים מתרגמים התנהגויות שונות וחשים דחויים במציאות עמוסה כשתחזוקת חיים לוקחת הרבה מזמננו ואנחנו עובדים בטירוף מערכות. בשונה מהעבר, היום ישנן יותר אינטראקציות בגלל ההתקדמות טכנולוגית כך שזה מעלה הרבה יותר את סף הרגישות והזדמנויות להרגיש כך.

7. מה המסקנה שלך?

“הסינים אמרו שבכל דבר רע יש טוב והפוך. אני בשאיפה לראות את הטוב, לעשות טוב. מה שמנחה אותי זה לזכור לאהוב את עצמי ואת האחרים ולעשות טוב. הגעתי לכאן כדי לעזור ולעשות טוב ואני עושה דרך: לעצמי והחוצה. לעיתים זה מצליח לעיתים פחות. אבל יש לזכור שום דבר שאדם אחר עושה הוא לא בגללנו, זה בגללו. אם באים מאהבה זה הרבה יותר קל.

בילי בסרגליק

התוכנית של בילי ב 106FM   בחמישי ב 15.00 ויש גם פה >

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים