תפריט
יום 344, לאה. לחפש שורשים בצל הזיכרונות
כך נפגשנו: לאה סיפרה לי על טיול שורשים שעשתה. נסעה אל העיר אותה עזבה בגיל 13, אושדה בצפון מרוקו. איכשהו הטיולים האלה תמיד נשמעים לי רומנטיים. אני רואה על עצמי, אם רק יוצא לי לעבור ליד הבית הראשון שגרתי בו, אני מתמלאת בגעגועים וזיכרונות גם לקוביות שבגן.. אז לחשוב על מטען של געגועים שנמצא בארץ אחרת..? בטוח רומנטי לא? מסתבר, שלא תמיד זה ככה.
1. למה רצית לנסוע?
רציתי לראות מה השארתי אחריי, מה נשאר ממה שאני זוכרת.
2. מה זכרת?
כשהייתי קטנה זו הייתה עיר יפה, תוססת. חיינו שם יהודים, ערבים וצרפתים יחד. היה לנו טוב. היו בתי קפה, מסעדות, היה קרקס, דוכני גלידה..
3. מה מצאת כשהגעת?
מקום שמאד השתנה. היום גרים שם רק ערבים, הצרפתיים עזבו, מהיהודים פגשנו רק שתי נשים מאד מבוגרות, אחת פתחה לנו את הבית כנסת הגדול שנשאר שם. הכל נראה מאד אחרת. למעשה הרגשתי שאין מה לראות בעיר הזאת, חוץ מאשר לחפש את הזיכרונות. אין יותר בתי קפה, אין בה מוזיאונים, זו עיר יפה אבל אין מה להראות לתיירים.
4. הלכת לראות את הבית שגדלת בו?
הלכתי, אבל הגעתי עד אליו ולא נכנסתי, רק עמדתי בחוץ. גם לא הלכתי לראות את החנות שעבדתי בה, לא עליתי למעלה לשוק שהיינו קונים בו, אבל כן הלכתי להר המנוחות..
5. הגעת עד לשם, אחרי כל כך הרבה שנים ולא ראית?
התבלבלתי לגמרי כשהייתי שם.. היה איזה משהו שעצר..
6. בדיעבד, את שמחה שנסעת?
כן, כי גם עניין אותי לחזור, אבל יש עוד סיבה. אני שמחה שנסעתי כי לא ידעתי מה זה מרוקו. חוץ מהעיר שגדלתי בה, לא הכרתי כלום, וזו עיר שמאד שונה משאר מרוקו. אפילו אנשי הארץ שם בצפון, נראים אחרת, די בהירים, מדברים אחרת, בניב שונה, מתנהגים אחרת.. יש שם משהו קצת יותר מושפע מספרד, שמאד קרובה.
כשטיילתי, ראיתי את חלקים רחבים של הארץ. אני לא יכולה לומר שאהבתי את כל מה שראיתי. היו מקומות שאפילו מאד לא אהבתי..הרבה לכלוך.. והיו מקומות מאד יפים, שהתחברתי, אבל זה כמו עולם אחר. לא הרגשתי שייכת לשם.
7. היה משהו שציפית למצוא אותו דבר?
אולי את האוכל.. אבל זה לא היה מה שאני זוכרת.. באתי עם זיכרונות של מאכלים של ההורים, אוכל שהיה פשוט וטעים – של דגים, בשרים, הרבה קטניות וירקות, חוביזה, פולים, חומוס.. באזור שלנו היו הרבה תאנים, תמרים ושקדים.. היה לנו שוק ליד הבית שלקראת הערב, כשהיו מוכרים בזול, אמא הייתה הולכת ומביאה לנו מלונים ואבטיחים, היינו יושבים יחד ואוכלים. בטיול מאד לא מאד נהניתי מהאוכל, זה לא היה זה..
8. היה משהו שהפתיע, שכן נשאר אותו דבר?
עיר הנופש. כשהיינו קטנים נסענו לעיר חופש מאד יפה, עיר שגם המלך היה מגיע לשם לחופש. בטיול נסעתי לראות את המקום וראיתי שהכל נשאר שם כמו שהיה..
לאה עבאדי
