תפריט
כך נפגשנו: סיפור החיים המפותל של ריבה נכתב כספר – עלילה שלוקחת למקומות מאד אפלים, הרס עצמי מהסוג הכואב במיוחד. סבא של ריבה היה הרב הראשי לישראל, זה לא מנע מריבה לחוות חיים פרועים של “סקס סמים ורוקנרול” כהגדרתה.
זה ראיון קצרצר, על סיפור מאד ארוך, אבל מה שעניין אותי, זו ההבנה המרכזית, זו שרואים ממרחק, אחרי שעבר זמן. ()
1. נתחיל מהיום, במה את עוסקת?
היום אני סופרת, כתבתי שני ספרים, אחד מהם אוטוביוגרפי על חיי. כרגע אני עובדת עם שתי עמותות שאני עוזרת להן לגייס כספים.
עמותה אחת נקראת ‘גאולה פרטית’ (Private redemption) שעוזרת לנשים שהיום הן חסרות כל, כאלה שהצליחו בעבר, שהיה להם רכוש, כסף, אבל נשארו בלי כלום, הפכו להיות הומלסיות.
2. את מזדהה עם הנשים האלו?
אצלי זה משהו אחר, זה סיפור של התמכרויות, התמכרתי להכל, מסמים, סקס ועד להיות חרדית. ברחתי מכאב רגשי גדול. אבא שלי היה מאד מפורסם, לאמא שלי היה מאניה-דיפרסיה, ולי היה כאב, ההתמכרויות היו נתיב לברוח בקלות לברוח מהמציאות.
3. כמה שנים היית בתוך זה?
זה התחיל בגיל 14 עד שקבלתי סרטן בגיל 40 ואז התעוררתי. היו אני יכולה לומר שאני שמחה שהיה לי את זה. אחרת החיים שלי היו מאד עצובים.. למרות שאולי המסר היה מגיע בדרך אחרת
4. מה היה הדבר הראשון הטוב, שהחלטת לעשות עבור עצמך?
אני מאד חזקה. ברגע שאני רואה משהו ומבינה אותו, זה כבר נגמר, וכשאני עיוורת, אני עיוורת. ברגע שראיתי מה טוב לי, עשיתי מייד.
5. מה ראית באותו רגע, שגרם לך לעשות את השינוי?
הבנתי שהכאב הוא לא תמידי, אפשר לעבור אותו. נשמע כל כך פשוט אבל 30 שנה, ברחתי מכאב רגשי. עד שהבנתי אני לא אמות ממנו.
6. מה את יכולה לעשות שהכאב יעבור?
מדיטציה, ללכת לבריכה, לעשות מאסג’, לדבר עם חברות, להיות במיטה ולא לעשות כלום יומיים.. לא חסר, אבל אני לא אלך לבר או לסמים או לגבר ברחוב או אעשה שופינג של דברים שאני לא צריכה.
אני פשוט אעצור, אגיד שזה מאד כואב, אבל אני בסדר, וגם אתפלל.
ריבה מן,
