פרויקט של מאיה וגל רווה, אמני וידאו, המפגיש עדויות של ניצולי שואה , עם אמנים. 12 עדויות, 12 אמנים, שמתרגמים את העדות לפעולה יצירתית – ציור, כתיבה, פיסול, ריקוד ומוסיקה. אני קבלתי את העדות של חנקה דרורי, ניצולה מגטו טרזין

חנקה היתה ילדה בזמן המלחמה, והשתמשה בכתיבה, בציור, בדמיון כדי לשמור על הרוח שלה. יותר נכון, נאחזה בשבריר טוב בכל הכח, בעקשנות מטורפת, בזמן שהכל מסביב מזוויע. את הדיבור הפנימי הזה, כתבה במחברת קטנה שהחביאה. בין תרגילי חשבון, שירים שכתבה וציורים עדינים, פרשה את האמונה האופטימית שלה בטוב המוחלט, וכתבה- 'היופי נמצא בכל'. אותי זה הימם. היא כתבה את הדברים כשהיתה בגיל של ביתי הצעירה, בת 12. דברים שהבנתי על החיים בשלב הרבה הרבה יותר מאוחר. למה לא התייאשה? אמא שלה נעלמה, אבא שלה, כמעט כל מי שהכירה, הרעב דיבר בלי סוף, בני האדם הפגינו שיא באכזריות, אז מאיפה הכח להאמין בטוב? לעסוק ביצירה? כחלק מהפרויקט, ימים מחוץ לזמן – אמן פוגש עדות, רציתי לבחון את השאלות האלה. עשיתי סקיצות וסקיצות, כשהמילים של חנקה מהדהדות לי בראש. בסוף לקחתי צבעים והחלטתי פשוט להתחיל, ותוך כדי לגלות..