דף הבית » פריאל, בת 36 בדיוק מתחתנת

פריאל, בת 36 בדיוק מתחתנת

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

מה רצית להיות כשהיית קטנה? כשהייתי בבטן של אמא שלי, הרופאים אמרו לה להוריד אותי, שאני לא מתפתחת טוב. היא לא הסכימה. כשנולדתי, אבא שלי קרא לי פרי-אל, בחר לי שם יהודי. הוא לא ידע שאני אבלה את כל הילדות שלי עם יהודים.  הייתי ילדה חולה. דלקת ראות כרונית. שכבתי בבי'ח חולים במשך שנים. שם פגשתי הרבה מאד ילדים, רובם יהודים. אימצתי את החולמות שלהם. מישהו אמר שהוא רוצה להיות טייס, אמרתי גם אני. מישהי אמרה שהיא רוצה להיות רופאה, אמרתי גם אני.

אף פעם לא היה דבר אחד שאותו רציתי, חוץ מלהיות חופשייה. היה לי ברור, שאותי לא ישימו בכלוב, שאני לא אהיה קשורה לאף אחד.

מה את רוצה לעשות היום? נקודת המוצא שלי הייתה בית חם וטוב, עם חדר אחד שישנו בו עשרה אנשים על מזרונים. משם המשכתי לבית חולים ולמדתי דברים שבכפר לא הכירו. למדתי מחשבים, שפה, עולם. זה עשה אותי שונה. היום אני מנהלת משק בבית מלון מאד גדול בתל אביב. יש לי אחריות על כל התחזוקה של המלון, וחמישים עובדים תחתיי.

אני מתחתנת עכשיו, אני בדיוק באמצע ההכנות. הבחור צעיר ממני ב 13 שנה. הוא מבין שאני זו אני, והוא זה הוא. אני לא רכוש שלו. כבר הייתי נשואה פעם למישהו. הוא לא נתן לי לצאת. אחרי חודשיים כבר עזבתי אותו. עכשיו יש לי בחור טוב.

מה החלום שלך? להיות אמא, למרות שאני מפחדת. אני אפילו לא יודעת איך לקלח תינוק.. אבל הבחור שלי אמר שזה יהיה בסדר. אמא שלו תהיה איתנו כשנצטרך.

יש לי עוד חלום, גדול, אני רוצה לפתוח חנות משלי ולמכור בה את עבודות המרקמה ומיקרו-מקרמה שאני עושה. זה יהיה בטירה, שם אני עוברת לגור, ויבואו לחנות הזאת הרבה אנשים, מכל מקום – יהודים, ערבים, דרוזים, נוצרים. מצאתי בריקמה את השקט. זה מאד משחרר אותי ויש לי אהבה גדולה לזה. לפעמים אני קמה באמצע הלילה כדי לרקום.

Priel, 36 year-old, about to be married

What did you want to be when you were a child?

When I was in my mother's womb, the doctors told her to abort me; that I wasn't developing properly. She wouldn't do it. When I was born, my father called me Pri-El (the fruit of God); he had chosen a Hebrew name for me. He had no idea that I would spend my entire childhood with Jews. I was a sick child; chronic pneumonia. I spent years lying in hospital beds. There I've met many other children, mostly Jewish. I'd embrace their dreams. Someone told me he wants to be a pilot, I said the same. Another girl said she wants to be a doctor, I said the same. I never had one thing that I wanted, except being free. It was clear to me that I will not be put in a cage; I'll never be bound to another.

What would you like to do today?

My starting point was a good loving one-bedroom home, where the ten of us would sleep on mattresses laid on the floor. Then, I went to the hospital where I learned things no one else in the village knew. I studied computers, language; the world. It made me different. Today I'm in charge of housekeeping at a very big hotel in Tel Aviv. I'm responsible for the maintenance of the entire hotel, directly managing 50 employees.

I'm getting married real soon, preparations are in full motion. The guy is 13 years younger than me. He understands that I am who I am, and that he is who he is. I don't belong to him. I've already been married once. He wouldn't let me go out with my friends. Two months later I left him. I have a good guy now.

What is your dream?

I want to be a mother, even though I'm scared. I don't even know how to bathe a baby… but, my guy told me it'll be okay; his mother will come and stay with us when the time comes. I have another dream, a big one; I want to open a shop, where I could sell my macramé and micro-macramé works that I make. It'll be in Tira, the town we're moving to, and many people will come there from everywhere – Jews, Arabs, Druze, Christians. I found peace in the craft. It liberates me and I love it very much. I sometimes wake up in the middle of the night to work.



© כל הזכויות שמורות לענת אור מגל

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים