דף הבית » צבעי לילה – מאיפה זה בא אירועי ציור?

צבעי לילה – מאיפה זה בא אירועי ציור?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

לכאורה לצבעי לילה אירועי ציור במנשה לא היה הרבה סיכוי להצליח. אירוע הממוקד רק בציור, שמתקיים פה בפעם הראשונה, ופה זה לא תל אביב. גם הטיימינג בעייתי – אמצע אוגוסט, שיא החום. חצי מהאנשים נופשים או לא מוכנים לזוז מהמזגן. בנוסף הכנסנו לעצמנו כמה מקלות בגלגלים, כי רצינו אירוע לכולם. כל פרח שיווק יודע שאין דבר כזה – כולם, אך בקהל יעד הגדרנו – כולם!

ובכל זאת אפשר לסכם את 'צבעי לילה' כמופע מסחרר של התרחשויות, סדנאות, שיחות, מופעים. קרקס רב חושי שבמשך שני ערבים הגיע אליו קהל רב, פי חמש ממה שציפינו. חלק גדול הגיע שוב יום אחרי יום, והאמנים והקהל הסתובבו עם עיניים מלאות התרגשות.

הופה, עלינו פה על משהו! פסטיבל ציור זה כח!

 

אז מה היה שם?

הרבה הרבה חופש! כשהתחלתי לחשוב מה זה בכלל אירועי ציור, מי יבוא, מה נעשה שם, לא מהרתי לתת תשובות. שכבתי על הערסל בגינה, בהיתי בעצים, בתוכים הירוקים חסרי המנוחה, ותוך כדי הבהייה צצו לי רעיונות. פתחתי נוט בנייד וכתבתי הכל, בלי שום סינון. רעיונות בנאליים, רעיונות מופרכים, רעיונות שאין לי רעיון איך בכלל לבצע אותם, הכל.

בשלב השני נסעתי למקום עצמו, לללוקשיין. חצר הראשונים בעין שמר, זה מקום מיוחד שמציג את חיי החלוצים בראשית ההתיישבות. יש מאפייה, נפחייה, אורוות סוסים ישנות, פינת חי וגם מוזיאון ועוד. הרגשתי שמה שאנחנו עושים זה סוג של חלוציות – לקיים אירוע ראשוני כזה, ומפה זה כבר היה קל.

 

הנפחייה הפכה למעבדת חומרים שם יחקרו טכניקות ציור שונות, במאפייה יאפו ויכינו ארוחת ערב עם ירקות, יבנו קומפוזיציות, יבינו יחסי צבעים וצורות, באורווות יהיה אפשר לקיים סדנאות הדפס, ופתאום האלמנטים הציוריים של  חואן מירו קפצו לי כאלמנטים שאפשר יהיה להדפיס. הרמתי את הראש למגדל המים וישר ראיתי שם עבודות אמנות וסרטונים קצרים שנקרין בלילה, דמיינתי את הטרקטורים הענקיים שעמדו בחנייה מתחילים לנסוע לאט לשדות, עמוסים באנשים שיגיעו לשדה יפה ושם יוכלו לצייר כראשוני האימפרסיוניסטים. פסלי הדמויות בחדר האוכל המשוחזר במוזיאון עמדו כמודלים מושלמים לרישום, אולם הקולנוע הזמין שנקרין בו סרטים מצוירים קצרים וסרטונים על אמנים יוצרים. הכיתות הישנות היו מושלמות להעברת שיחות אמנים, והמכבסה לאירועים אלטרנטיביים, כמו מדיטציה וציור כנבואה אישית, כמו רישום חלום תוך כדי שכיבה על מזרונים ושמיעת סיפורים כפי שעשה דאלי, וגם תצוגה של הגלריות הפעילות באזור ותערוכה אחת אלטרנטיבית של אמנית גדולה, וכאן ראיתי את נורית דוד משתלבת בחגיגה. ועוד הוספתי לזה אמניות שמציירות בלייב במדיות שונות, ציורי פורטרטים, ועוד, סה"כ כארבעים פעילויות מידי ערב.

עם הרשימה הזו הגעתי לאנשי התרבות במועצה, שבהתחלה היו סקפטיים וחשבו שאולי כדאי למתוח את מושג הציור ולהכניס מחול ומופע מרכזי, ואולי משהו מוסיקאלי. בקשתי שיסמכו עליי ועל עולם הציור המרתק. מבחינתי אפשר לבנות פעילות 24/7 למשך חודש ועדין לא לכסות את כל האפשרויות.

לשמחתי קבלתי את החופש והאמון להמשיך הלאה עם הרעיונות ולהצמיד להם אמניות ואמנים מעולים שיפתחו אותם, ינחו ויובילו אותם בהתלהבות.

הרגשתי שיש לנו מטרה משותפת – לפתוח רחב ולשתף בקסם העצמתי של הציור.

ברמה האישית אני שומעת המון אנשים שפוגשים אמנות, ובעיקר ציור, ומרגישים צורך להתנצל, שהם לא מבינים מספיק, שהם לא היו מעזים לנסות, שהם ציירו פעם אחרונה בכיתה ב', ועוד שפע מחסומים. גם אנשים פחות מאוימים ואפילו כאלה שמציירים נשארים לפעמים באיזה קבעון מסוים, השקפה שהתגבשה, וכל הרעיון באירוע הזה היה לפתוח! רעיונות, צ'אקרות ציוריות, מחסומים, להשתחרר ולהתנסות, ואם לא להתנסות אז רק להיות ולראות. מספיק היה להסתכל על דמויות  התאטרון שהסתובבו שם והפיחו חיים באמנים מוכרים, על קבוצות האנשים שמציירים את הציור המשותף הענק, משתוללים בצבע ונמרחים בו, מתיישבים לציורי פורטרט, ציורי פנים, היו כל כך הרבה אפשרויות, שכל מה שהיה צריך זה להסכים, להיות.

וזה עבד!

 

האירוע התקיים בזכות המחשבה החלוצית של אנשי התרבות במועצה אזורית מנשה, ובתמיכת המועצה, ומשרד התרבות והספורט.

על העיצוב: סטודיו מיקה, מיכל תומשוב הנפלאה.

© כל הזכויות שמורות לענת אור מגל

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים