תפריט
דניאל וולדמן, שנרצחה במסיבה ברעים ביחד עם בן זוגה, נעם שי, הייתה אמורה להתחיל בימים אלו את השנה שלישית בלימודי עיצוב פנים. במקום להתחתן הם נקברו יחד בחלקה אחת בצפון
דניאל וולדמן בת 24 נרצחה במסיבה ברעים, יחד עם נעם שי, בן זוגה בשש השנים האחרונות. שניהם היו סטודנטים: הוא במחלקה לניהול בבר אילן, היא במחלקה לעיצוב פנים במכון טכנולוגי חולון. בין סמסטר לסמסטר הם חיו חיים מלאים עם הרבה נסיעות בטבע וחוויות, ותכננו להתחתן בקרוב. שום דבר לא רמז שהסוף קרוב כל כך.
הנסיעות בעולם והחיבור העמוק לטבע, התחילו כבר בשנות ההתבגרות המוקדמות של דניאל. לצד חיים של נערה מתבגרת, לימודים בבית ספר וחוגים, היא נסעה יחד עם אימה, אלה וולדמן ״לטרוף את העולם״ במסעות צילום משותפים.
צילמנו גורילות באוגנדה, היינו במדגסקר, כמה פעמים בטנזניה, בג׳ונגלים, וגם בקוטב הצפוני״, מספרת אימה. ״נסענו לצלם דובים בקמצ׳טה כשהיא הייתה בת 15. היינו במרחק חמישה מטרים מהדובים, ישנו במאהל מאחורי גדר חשמלית.
״אני גיליתי את עולם הצילום באמצע החיים, והתחלתי לנסוע לצלם תרבויות בעולם. דניאל הייתה קטנה ולא היה לי עם מי להשאיר אותה פה בארץ, אז לקחתי אותה איתי. נתתי לה מצלמה ונסענו. תמיד אמרתי לה שהיא הפרטנרית הכי טובה שיכלתי לבחור. היינו המון יחד, היה לנו קשר מיוחד. עכשיו רואים בתמונות את החיוך שלה שהכי מסמל אותה, את שמחת החיים, את ניצוץ החיים שזהר בה״.
אביה, איל וולדמן, מוסיף: ״דניאל ילדה מדהימה. תמיד התחשבה והתעניינה באחרים. כל מי שפגש אותה התאהב בה. היא השאירה רושם על כולם, אי אפשר היה להתעלם מהנוכחות שלה״.
בימים אלו הייתה וולדמן אמורה להתחיל את השנה שלישית בלימודי עיצוב הפנים. הוריה מספרים שלמרות שהייתה במגמת אמנויות הבמה ואהבה את התחום, היא בחרה בעיצוב מתוך מחשבה על מקצוע פרקטי, שם תוכל לבטא את היצירתיות שבה.
האדריכל אודי קרמסקי, ראש המחלקה מספר: ״אלו לימודים תובעניים, שמצריכים הרבה השקעה, ודניאל עבדה קשה וברצינות. היא הייתה אמורה לנסוע ממש עכשיו, בתחילת הלימודים, למשלחת סטודנטים לפירנצה. הם כבר היו ארוזים לנסיעה. בשנתיים שלמדה כאן, בלטה חברתית, והייתה מאד אישית בעשייה שלה, כמו בפרויקט שהגישה בסוף השנה״.
האדריכלית נעמה הגלעדי, המנחה שלה בפרויקט, מספרת שהאתגר בפרויקט ב״סטודיו החברתי״ (שאותו היא מנחה עם יחד עם ברכה קונדה), היה לתת מענה לבעיה חברתית דרך עיצוב פנים. ״דניאל עברה דרך ארוכה של תחקיר ובירור עם עצמה מה החיבור שהיא מבקשת ליצור. לבסוף החליטה לעצב מקום לבעלי מוגבלויות העוסקים בספורט אתגרי בים, כמו קיאקים, גלישה ועוד.
״היה לה שם תהליך מעמיק, מפותל, וממש ראינו איך היא נתנה קפיצה לקראת ההגשה ופותרת את הקושי באופן מרגש. הדבר המרכזי שהיא זיהתה והדגישה בעיצוב היה שבעלי מוגבלויות מצליחים מהמקום הזה שאיבר לא קיים בגוף, או לא מתפקד. נצחון הרוח על הגוף.
״זו הייתה המהות של המקום שעיצבה – מקום שנותן להם את הבסיס להתגבר, מבחינת המתקנים, החלל, ההתאמות הנדרשות ועד הציטוט של ג׳ים רון שהיה תלוי במודל שבנתה, ׳אל תתפללו לחיים קלים יותר וודאו שאתם חזקים יותר׳״.
״היינו צמודות בלימודים, בעיקר בשנה האחרונה״, מספרת ספיר כהן, חברה קרובה. ״לדניאל היה לב גדול, תמיד חשבה על אחרים, התנדבה למשימות וגם רצתה להביא טוב בעיצובים שעשתה. הסמסטר האחרון היה עמוס במיוחד. היינו במכללה מהבוקר עד הערב, בלי הפסקה. בני הזוג שלנו היו מגיעים לבקר אותנו שם, וגם אז הם עזרו לנו לבנות לנו מודלים להגשות.
״הם היו זוג שאהב לארח, ואהב מאד טבע. הם עשו המון טיולים בג׳יפים, רכיבה על סוסים, לא מזמן עשינו טיול זוגות באופנועים. הבאתי לנסיעה הרבה מצלמות ושתינו צילמנו. זה היה תחביב משותף שלנו, למרות שהיא כבר הייתה ממש מקצוענית. הם חלמו לסיים את הלימודים ולעבור לגור בצפון.
״ואז הגיעה המסיבה וכל החלומות נעצרו בבת אחת. היא בכלל לא עשתה עניין מהמסיבה הזאת. באותו שבוע ישבנו אצלי לארוחת בוקר והיא סיפרה לי במין אגביות כזו, שהיא ונעם הולכים קצת להתאוורר לפני תחילת הלימודים. זה לא שהיא טיפוס של מסיבות טבע. הם גם היו הראשונים שיצאו משם, ברגע שהתחיל הבלאגן.
״רואים אותם במצלמה של הרכב בכמה שניות שמביעות הרבה ממי שהם – נעם נוהג בביטחון. הוא היה מדריך לנהיגת שטח וידע לתמרן. שומעים אותו בסרטון אומר שהוא ייסע מהר אם צריך, דניאל יושבת לידו, מביטה לצדדים ורואים את החיוך שלה. היא אומרת שהכל יהיה בסדר. בהמשך, כמה מטרים משם, חיכתה להם חוליית מחבלים״.
״עוד לפני שיצאו מהמסיבה, דניאל ראתה מישהי שנפצעה, והיא עצרה לטפל בה. רק כשראתה שהפצועה בסדר, הם המשיכו, ברחו משם וזמן קצר אחר כך נרצחו״, מספר איל. ״שלושה שבועות לפני, היא סיפרה לי שהם החליטו להתחתן, במקום זה קברנו אותם יחד בחלקה אחת בצפון״.
״נעם היה כמו הילד שלנו, אומרת אלה. ״מהרגע שהכירו בצבא לפני שש שנים, הם היו בלתי נפרדים. שניהם תאבי חיים, טובי לב, ועכשיו הכל השתנה, ואני נושאת סטטוס חדש, אני אמא שכולה״.
דניאל בת 24 במותה, נעם בן 26, השאירה אחריה הורים, אח ואחות. בפקולטה לעיצוב במכון טכנולוגי חולון מתכננים פרויקט לזכרה והנצחתה.
