תפריט
יום 278, נורית. מפגשים בסלון 1
כך נפגשנו: מוקדם בבוקר אני מוצאת את עצמי בסלון שבזי בירושלים. השמש שזורחת מתעתעת, וקר, קר מאד. אני יושבת בפנים ופוגשת 4 נשים, שונות עד מאד זו מזו. אני מחליטה לראיין את כולן, מציינת לעצמי שהמכנה המשותף הוא רק הנוכחות שלנו כאן, באותו מקום. מתחילה עם נורית שמביאה סיפור פשוט, לכאורה.
1. איפה החלק הפשוט?
עברתי לגור לבד אחרי הרבה זמן שגרתי עם שותפים. בדיוק חזרתי מקוריאה, הייתי שם בחילופי סטודנטים, וזו הייתה חוויה משונה ונהדרת, ומצאתי דירה.
2. מתי זה מסתבך?
מהתחלה. פתאום הייתי באמת לבד. זה לא היה כמו שחשבתי, היו כל מיני התמודדויות, עם זו הבירוקרטיה, לשלם חשבונות, לדאוג להכל לבד, בלי שיהיה מישהו שם איתי. גם לא היה לי בן זוג אז, וזה לפעמים מבעס.
יש משהו בהתייחסות החברתית שמשדר לך שאת חייבת זוגיות. זה משתלט כך שלא משנה כמה אני אשתדל, מאד קשה לי למצוא בתוכי תשובה, אם אני בכלל צריכה זוגיות באותו זמן… אבל את הנושא הזה הצלחתי להניח בצד. מה שלא הצלחתי להפריד, זה את התחושות מבעלת הבית שהייתה קשה מאד
3. באיזה מובן?
היא גרה לידי, והיא הייתה לא נורמאלית במיוחד, אפילו די משוגעת. כל הזמן היא דפקה לי על הדלת ושאלה הרבה שאלות. לא הרשתה שיבואו לישון אצלי, התערבה בכל דבר. הרגשתי שהבית שלי נלקח ממני.
כל כך רציתי להיות עצמאית ובסוף עברתי לגור עם שותפה זקנה. תחושת מחנק מאד גדולה, שליוותה אותי גם כשנסעתי בסופשבוע להורים.
4. ניסית לסמן לה גבולות?
היה לי לא פשוט מולה. לא הצלחתי להיחלץ ממנה, כל פעם שראיתי אותה התחלתי ממש לשקשק, ישר אני רואה אותה באנרגיה השחורה הזאת, רוטנת, מאד שלילית. בדרך כלל אני מצליחה לעשות הפרדה, להגיד זה שלה, אבל איתה קרה לי מה שלא קרה ען שום אדם, זה פשוט לא הלך.
5. מצאת פתרון?
עזבתי. חודש אחרי שנכנסתי לשם, שיפצתי, השקעתי, ופשוט עזבתי. זה היה חודש קשה. הרגשתי שאם הלחץ לא ירד לי מהחזה, זה ייקח למקום לא טוב. ממש הרגשה פיזית.
6. היית אמיצה
די שקשקתי, אבל אמרתי שאני עוזבת, גם אם אני מוצאת דירה וגם אם לא. תוך שבוע הייתי בבית אחר. זה היה מדהים. ביום ראשון הלכתי ליוגה ושם המורה אמר לי תעשי מדיטציה, תדמייני שאת גרה בבית אחר. אני לא עושה מדיטציה בדרך כלל, אבל דמיינתי ומאד רציתי, וזה היה מדהים איך הצלחתי בזמן קצר גם למצוא מי שיחליף אותי וגם למצוא ולעבור לבית אחר. אני מאמינה שאני בוחרת מי האנשים שלוקחים חלק בחיי, ואני מרחיקה אנשים שלא מתאימים.
7. מה לקחת מה'לופ’ הזה איתה?
שמה שאתה מאחל לעצמך, זה מה שיקרה לך. אם אני מאמינה שאני יכולה לעוף, אני באמת יעוף. זה כמו ילדים שאומרים שיש מפלצות מתחת למיטה, אז יש באמת מפלצות. מה שאתה מאמין, זה מה שקיים, זה מה שתקבל.
8. מה החלטת לגבי זוגיות?
היום יש לי מישהו, שזה גם סיפור. הוא גר בלוקסמבורג. נפגשנו לפני 4 שנים בדרום אמריקה והיינו שם יחד כמה ימים. חזרתי לארץ ושמרנו על קשר פה ושם ואז אחרי 4 שנים הוא שלח לי מייל ‘זוכרת אותי? אני מגיע לישראל’
זה קרה לפני חודשיים, היינו יחד עשרה ימים ובעוד שבועיים וחצי אני נוסעת אליו.. למרות שמסביב לא ממש מתלהבים..
9. זאת באמת סיבה טובה להגיע ללוקסמבורג
חשבתי ככה אבל בסוף ניפגש באירלנד.. ואירלנד זה מצוין, יש לי חיבור מאד חזק לשם, אבל זה כבר סיפור אחר..
נורית גרינברג
להגיב בפייסבוק | להרשם לניוזלטר שבועי | כל הנשים | דף הבית
| 
