דף הבית » יום 289, ווביט. גינה לי חביבה

יום 289, ווביט. גינה לי חביבה

יום 289, ווביט. גינה לי חביבה

כך נפגשנו: אני עוד במצב רוח של אתמול, עם רצון לפורר את התיוגים על קבוצות, ולראות את הפנים שיש מאחורה. די, מספיק ממלחמות, מחנות, קבוצות, מעייף לא? חנוכה עכשיו, חג של אור. הכי טוב לראות את האור בכל אחד. יש כל מיני דרכים ליצור חיבור עם השונה. דרך מעניינת במיוחד היא של ווביט שמרכזת את הפעילות של הגינה הקהילתית בפרדס חנה.

1. מה האחריות שלך בגינה?

זו גינה שאנשי העידה האתיופית מטפחים כאן, בעיקר נשים מעל גיל 55, ומגדלים בה תוצרת חקלאית. אני דואגת להביא את האנשים לפעילות, לצד החברתי. מעבר לעבודה החקלאית, זה מפגש חברתי לכל דבר. אנחנו עושים מדורה, מבשלים קפה, יש תורנות של כיבוד..

המפגש מאד חשוב לאנשים כאן, הם מאד נהנים ומחכים לזה, וכשהם מגיעים את רואה את שמחת החיים. תוך כדי שיתוף פעולה של העבודה, הם מדברים על נוסטלגיה, חוזרים לשורשים. אלו אנשים שגדלו בחקלאות, ועכשיו הפעילות בגינה, מחברת אותם שוב לשם.

2. אם הייתי מקשיבה לשיחות שנוצרות, מה הייתי שומעת אותם אומרים?

בעיקר שואלים למה אין מפגש פעמיים בשבוע.. אבל מעבר לזה על החקלאות. על איך היו מגדלים באתיופיה צמחים מסוימים, על התכונות של הצמח. בכלל, הם מנהלים את הגינה וקובעים עם הרכזת החקלאית מה לגדל, מה מתאים לקרקע כאן.

3. מה מגדלים בגינה?

הרבה ירקות, כאלה שמוכרים להם עוד מאתיופיה וגדלים גם כאן, כמו כרוב, חסה, תירס, שעועית.. ויש דברים מסורתיים כמוסוג של חסה שהם מאד אוהבים. זה זן מיוחד מאתיופיה שנקרא – ‘גומן’. יש עוד כמה דברים שמגדלים באופן ניסיוני, כמו גרגירים שמהם מכינים את האינג'רה.

4. נשמע שהירקות הם רק תירוץ..

יש תחושה מאד חזקה של 'ביחד’. הרגשה של בית. זה משהו שלנו עבור עצמנו. אנחנו גם פועלים בשיתוף עם בית ספר שנמצא בסמוך לגינה. למשל עכשיו הייתה פעילות משותפת ועבדו יחד.

הילדים הכינו עם האנשים של הגינה חנוכייה, משהו שמתייחס לפעילות מודרנית, ואח"כ אנשי הגינה, שחלקם הם סבים וסבתות של הילדים בבית הספר, הכינו גינה עם הנכדים, בחצר בית הספר. שתלו פרחים וצמחי תבלין לתה.

 5. איך את מרגישה בתוך הפעילות הזאת?

אני כבר כמה שנים מתנדבת בקהילה ועושה כל מיני דברים לשימור המורשת ולחיבור עם הקהילה. הפעילות בגינה, זה משהו אחר. זה מעלה בי הרבה רגשות, גם נוסטלגיה. אני ילדה שגדלה בכפר ופתאום חוזרת לרכז את הדברים האלה ורואה שוב ירוק, רואה איך הירק צומח, זו התרגשות גדולה.

אני פוגשת דרך הפעילות הזו את כל שכבות הגיל, נשים, ילדים. זה עושה לי טוב לראות אותם כשהם נהנים. עכשיו עם הפעילות לחנוכה זו הייתה תחושה עמוקה של שמחה, כשראיתי את הילדים, מחכים לאנשים המבוגרים בהתרגשות.

6. מתכון טוב לתקשורת בין הדורות

לא רק בין הדורות, זו הדרך הכי נכונה להכיר אחד את השני. יש משהו בתוכי שחשוב לו לעשות את החיבור הזה, בין האוכלוסייה הישראלית הותיקה, לעידה האתיופית. שילוב התרבות ויצירת פעילות משותפת.

זאת הדרך לשבור את הקיר, לקבל את השונה. לייצר תקשורת גם כשלא יודעים את השפה, להסתכל גם מעבר לצבע עור.

 אם התקשורת היא 'בשלט רחוק’, אז מכירים את הדברים הלא חיוניים, נשארים בסטיגמות, אבל שיש עשייה משותפת, והכרת היסטוריה, אפשר ליצור חברה יותר בריאה, נכונה וחזקה. ה'ביחד’ הזה יוצר כח. זה מה שאני מאמינה בו, זה בתוכי

ווביט קבדה

ואם כבר גינה קהילתית, מוזמנים לבוא היום, כבר מעכשיו, לגינה הקהילתית בכרכור, הפרטים כאן>

 

 Email Marketing Powered by MailChimpיוני נשים 365 

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים