דף הבית » יום 355, זהר, ופרצת

יום 355, זהר, ופרצת

יום 355, זהר, ופרצת

כך נפגשנו: זה תמיד מפתיע לראות עד כמה החיים מסמנים לנו באופן ברור את הדרך. במקרה הזה, אם זה לא היה נורא כואב, בטח יכולנו לחשוב על האירוניה שיש בפריצת דיסק, שגורמת לא פעם, לפרוץ את התודעה. זהר חוותה, כאבה, ועכשיו היא חוגגת. כל שנה מחדש. 

1. תסבירי, מה את חוגגת?

אני חוגגת את השנה השלישית לפריצת דיסק שלי. אני זוכרת במדויק את התאריך, כי זה קרה בדרך לחגיגת יום הולדת של חברה מאד קרובה. בדרך אמרתי לניצן בעלי, שכואבת לי הרגל, לא הכרתי את הכאב הזה. ניסיתי למצוא תנוחה נוחה, לעשות מתיחות, וכלום לא עזר. הבעל של חברה שלי שהיה איתנו, אמר לי שיש לי פריצת דיסק, אמרתי מה פתאום, בכלל לא כואב לי הגב

2. איך הוא ידע?

הוא אמר “את עושה את אותן תנועות, אותן קולות שאמא שלי עשתה, כשהייתה לה פריצת דיסק”. לקח קצת זמן עד שאבחנו, אבל בסוף הסתבר שהוא צדק.

3. איזה מין תקופה זו הייתה בחייך?

זה היה בסיומם של 7 שנות אמהות מאד אינטנסיביות, 3 ילדים ב – 5 שנים, עם תקופות הנקה מאד ממושכות.. עודף משקל הכי גדול שהגעתי אליו בחיים, ועומס כללי בתחומים נוספים.

4. ואז מה, זה היה לשכב ולא לזוז?

במקרה שלי, באופן מאד לא מפתיע, זה היה ההיפך לגמרי מלשכב ולא לזוז. הכי כאב לי כששכבתי. השני שהכי כאב לי, זה בישיבה. המצב היחיד שהיה פחות או יותר נסבל זה בהליכה. התהלכתי במשך 3 שבועות רצוף.. וזה היה מאד מעייף..

5. מה עובר לך בראש בתוך הכאבים האלו?

אלו כאבים שמטריפים את הדעת. כל הזמן אמרתי לניצן שאני מדברת לא בהגיון. אמרתי לו שאם לא היו את הילדים, אולי כבר היית חותכת ורידים.. זה לא חיים. את לא ישנה בכלל, עד שהייתי מצליחה להירדם ל- 20 דקות, הייתי מתעוררת מהכאבים, ועוד לפני שאני בכלל מצליחה לנשום, אני צריכה להתהלך חצי שעה עד שטיפה יש התחילו כאבים, שאני לא בוכה מהם ואין לזה סוף.

אמנם ילדתי 3 ילדים, אבל עם כאלה כאבים לא התמודדתי מעודי. אין מהכאב הפסקות, וזה גם לא נגמר בילד..

6. מה הדבר שהיה קשה לשחרר בתוך הכאב הזה?

הייתי מאד עצובה שאני גומלת את יעל מהנקה. היא הייתה בת שנתיים, ובגלל שהיא האחרונה, רציתי להניק אותה עד גיל 200.. לא הייתי מסוגלת לשכב בתנוחה שאני יכולה להניק. ניסנו, ישבתי איתה על כדור פיזיו והנקתי, אבל אחרי כמה חודשים שהיה לי התקף נוסף, גמלתי אותה לגמרי.

7. היית צריכה לעצור הכל

לחלוטין. מאדם מאד אנרגטי, יצאתי מתפקוד לחלוטין. לא יכלתי לנהוג, לא לנהל את עסק, לא לרחוץ את הילדה..

8. איך הסתדרת?

זה היה מדהים, כי פתאום הבעל שלי הבין את כל העבודות השקופות, שאף אחד לא שם לב שאנחנו עושות. פתאום הוא ראה כמה נשים ואנשים צריכים להתגייס, כשאמא אחת, מטר חמישים ושש גובה, יוצאת מתפקוד.

הייתה המון עזרה. חברה אחת שפתחה עסק לליווי עסקי לעסקים לקחה את העסק שלי כסטג’, חברות אחרות לקחו אותי לטיפולים בתל אביב, הסיעו, חיכו והחזירו. אחרת באה לבשל למשך השבוע, אחרת באה לקלח את הקטנה.. ודרך חברה הגעתי למי שבאמת עזר לי והציל אותי

9. זה מאד מרגש

מרגש מאד. בזמן אמת, בתוך הכאבים, לא יכולתי שלא לומר ‘וואו איך אני מבורכת’..

10. איזה שאלות עולות מתוך זה?

השאלה 'למה זה מגיע לי’, לא הייתה על הפרק. כמעט מהתחלה היה לי ברור למה זה קרה לי, היה ברור שזו הזדמנות לעשות ריסט וסדר עדיפות .הזדמנות לבעל שלי להבין את משמעות האישה, כמי שבלעדיה כל הבית מתפרק וגם הזדמנות לשחרר מקומות בהורות, שלפני כן, לא היה מקום לשחרר.

11. ביום השנה הזה, עם איזה משפט את הולכת?

אני כל שנה חוגגת, את ההזדמנות להסתכל מחדש על החיים. זו אחת מהמתנות של חיי. הבנתי שלעשות את מה שאני טובה בו, זה לא מספיק. זה צריך להיות מה שאני טובה ומה שאני אוהבת לעשות. אני היום בונה את האתר שלי מחדש, ורוצה לבטא את עצמי בצורה כמה שיותר מדויקת, בכל דבר.

זהר כרמי

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים