שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

יום 183, רונית. שתינו ביחד

כך נפגשנו: אקסיומה מוכחת: לזוגיות, שותפות, חברות, תמיד מגיעים שונים. במקום של חיבור אמיתי יש דבק שמאפשר להתגבר על מכשולים, תפיסות עולם שונות, צורות אחרות של ניהול החיים.

לא אין לי מתכון לדבק הזה, אבל רונית מספקת לנו כמה הבנות על צורתו. מאפשרת לנו להיכנס לרגע לזוגיות שלה עם שותפתה לעסק. לתוך הריקוד הזה. המוצר ששתיהן יוצרות, החברות לאורך שנים, היחסים הקרובים עם המשפחות מעבר לעבודה – כל אלו מביאים עומק לקשר, ואפשרות ללמוד ממנו. הנה כמה הבנות שטובות לכל זוגיות.

החיבור:

אני והשותפה שלי חברות 16 שנה, עוד מהלימודים בבצלאל. מהתחלה התחברנו ועשינו פרויקטים יחד, יש לנו סינרגיה טובה. אנחנו לגמרי משלימות אחת את השנייה ברמת היצירה, שמגיעה מתוך חדווה, נטולת מאבק.

השוני:

אחרי שלב היצירה מגיע השלב העסקי. כאן השוני גדול בתפיסות העולם. אנחנו שונות אפילו במה כל אחת רוצה לעצמה. כאן זה הפך להיות יותר קשה. יש לכל אחת את הנקודות שמקפיצות אותה. שגורמות לנו להילחם, להתנגש, לאחוז ולא לוותר. גילינו שצריך לא להגיע לשם, להימנע מללחוץ על הנקודות האלה.

עוד הבנות – המתנה:

אחד השיעורים הכי משמעותיים כשמגיעים לשם, זה להבין שצריך לתת לדברים זמן. יש יתרון מאד גדוללהמתנה.

ההמתנה עוזרת לי בהמון דברים בחיים. זה הפך להיות מין משהו, שבכל דילמה עולה מין גונג של המתנה. כדי לא להגיב מתוך הרגל.

אי אפשר לומר לאדם ‘תלמד התמנה’. זה כמו תרגיל ביוגה, עושים ועושים עד שזה הופך להיות מין הדבר שעולה, המחשבה החדשה. בחירה פנימית חדשה.

חופשה:

חלק מלדעת להיות בהמתנה זה לצאת לחופשה, רצוי ארוכה. חופשה מאפשרת המתנה על הרבה שאלות שעולות. עכשיו חזרתי מחודש בכרתים. זה היה נחוץ ביותר כי לפניה הייתי בעבודה אינטנסיבית. חוויתי חודשים עמוסים בעבודה, מהעמוסים בחיי. הייתה תחושה של חוסר שביעות רצון ואפילו סבל, מבלי שהייתה לי יכולת לצאת מזה, כי זה עולה וסוחף כמו צונאמי.

השותפה שלי אפשרה לי לקחת חופשה ארוכה ולהיות בהמתנה אמיתית. כי המתנה זה לא “נו טוב שתהיה עכשיו תשובה”, אלא לאפשר לה להגיע באמת. לראות אחרת. להבין שמה שעלה, כל הסבל, זה לא מציאות אובייקטיבית. המתנה מאפשרת להתחבר לדבר שהוא באמת המקור, והתשובה כבר תגיע. חזרתי מהחופשה והדברים ברורים מאליהם, בלי לשאול שוב את השאלות.

לחזור לבסיס האם

לפעמים שוכחים מה הדבר המרכזי שמחבר, בכל זוגיות או שותפות בחיים. מה שהפך להיות לי ברור, שאני והשותפה שלי צריכות לחזור לעשות את הדברים שאנחנו טובות בהם, ליצירה. פחות להתעסק בדברים אחרים שקשורים לעשייה למסביב, לניהול עסק. אנחנו צריכות לחזור ולהתקרב לסיבה שבגללה התחברנו.

רונית בכר >

להגיב בפייסבוק | ניוזלטר שבועי | כל אוגוסט |דף הבית

Email Marketing Powered by MailChimp| יוני נשים 365

© כל הזכויות שמורות לענת אור מגל

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים