דף הבית » האי טשימה

האי טשימה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

האי טשימה נמצא 20 דקות בלבד מנאושימה, ונראה אחרת, אי טרופי קטן ויפייפה. המון גוונים של ירוק, ופרחים צבעוניים, שמעידים שיורד פה הרבה מאד גשם והאדמה פורייה.

גם כאן יש אמנות בפנים ובחוץ.

 

 

Yokoo house

הבית הראשון שביקרתי בו היה

שזה בית שכולנו אשליה, יותר נכון הזייה. זו הכניסה

 

שנכנסים הולכים על אקווריום שקוף מרוצף פסיפס צבעוני. דג זהב שוחים בכייף מתחת לרגליים

 

בפנים עבודות צבעוניות ודרמטיות לא פחות, אך ההתגלות מגיעה בחלל עגול שנראה כמו ארובה רחבה. מציצים פנימה ומגלים שלאורך עשרות (!) מטרים גובה, האמן הדביק מאות גלויות של מפלים. יוצר סוג של אשליה חזקה מאד

ואם כבר, אז אלו השירותים

אחרי כל הצבעוניות הזאת, נסעתי למוזיאון טשימה. מזל שלא ידעתי מראש כלום, ככה שאם אתם נוסעים – דלגו.

מבט מצד שמאל

מבט מצד ימין, ממול הים

למוזיאון הזה נדרשת הכנה. צריך לבוא רגועים מאד, ולכן הכניסה אליו היא רק אחרי שעברתם מסלול קצר שמקיף את הגבעה-הר, דרך הרבה ירוק, ציוץ ציפורים ונוף של הים מתחת

בקצה השביל תחכה מדריכה ותסביר כמעט בלחש על החורים הקטנים קטנים והמים שיש בריצפה. תורידו נעליים ותיכנסו לחלל האדיר הזה, צד שמאל

ימין

וזהו. זה המוזיאון

למי שממהר להעיף מבט וללכת, זה המוזיאון, אבל לא למי שבא להרגיש, לחוות. לשהייה בחלל יש עוצמה שקשה לתאר, יש גם סאונד שמרעים כל כיחכוך

הדבר האמיתי מתגלה פתאום

מהריצפה יוצאות טיפות מים קטנטנות, ממש כמו ראש של סיכה

מתוך גלויות של המוזיאון

טיפה נוגעת בטיפה ומתחילות לזוז, להתחבר לעוד טיפות. מתזוזה איטית ומהוססת, נהיה זרם קטנטן עם כח, לפעמים הוא מגיע עד לשלולית קטנטנה שנוצרה מזרמים אחרים.

תהליך שלם מהפנט של פירוק והרכבה. רק לשבת שם ולבהות, ואשכרה מהות החיים תדבר אתכם. תחושה שהבנתם את כל הבריאה – מים, שמים ורוח אלוהים מרחפת. דרמטי קצת, אבל זו חווויה חזקה מאד

בהמשך, שהגעתי למוזיאון מורי בטוקיו, הראו בתערוכה איך בנו את הכיפה הזאת. מעבר לסיפור המעניין איך חפרו והוציאו את כל האדמה מתחת לכיפה, הראו איך הפועלים תירגלו תנועות (צ'י קונג?) כדי להיות במקסימום פוקוס ונוכחות בזמן הבנייה

לא רוצים לצאת משם, אבל זה קורה מתישהו, ושווה כי האי פשוט מלא יופי. הלכתי ברגל בין חממות, יש שפע גידולים, פרויקטים אמנותיים שונים ו'סתם' בתים.

הייתה כזו שלווה חודרת עצמות. הייתי נשארת שם לפחות כמה ימים. הייתי גם ממשיכה למייג'מה, האי השלישי

אולם הנמל הפיצפון

חזרה למעבורת

 

© כל הזכויות שמורות לענת אור מגל

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים