אמנות. זה הזמן – נאושימה

אחרי יומיים בנאושימה וטשימה, בהם נשמתי, אכלתי, בהיתי רק אמנות, ברחובות של האיים היפייפים האלה, הגיע הזמן לדבר על אמנות.

וולקאם בנמל בנאושימה. יאיוי קוסמה, ( זכתה בפוסט נפרד).

ברגע שמגיעים, רק צריך ללכת והאמנות שוטפת מכל פינה. זה הבתים. זה הירוק. זה המייצגים. המוזיאונים. מלא מוזיאונים, מכל סוג שהכרתם, וכאלה שלא.

נאושימה

פרויקט הבתים – 6 בתים שבכל אחד הפתעה שתבטיח שתחוו בגוף משהו אחר.

התחלתי במייצב החושך. עבודה של James Turrell. ישבתי בחושך מוחלט עד שראיתי את האור, שמסתבר שהיה שם כל הזמן.. שום דבר לכתוב אותו, רק לדמיין איך פתאום מתוך דקו ארוכות של חושך רואים מסך של אור. אף מילה על החיים.

מי שעיצב את המבנה לעבודה הוא Tadao Ando אמן-אדריכל גאון, שאחראי להרבה מאד יצירות מופת ביפן. באי הוא נוכח מאד בעבודות שלו.

יש מוזיאון מקסים שלו, שגורם להבין מחדש מה המשמעות של אדריכלות יצירתית. אם אתם שם רדו במדרגות ונסו לשיר, או סתם להשמיע קול. תגלו סאונד מפתיע.

בית החלודה הזה היה מרפאת שיניים בעבר. Shinro Otake הפך אותה ליצירת אמנות. בפנים יש המון הפתעות, בית די משוגע, כולל הגברת ההיא מאמריקה בגודל מרשים, עם לפיד בוער. חבל שאי אפשר היה לצלם..

Kadoya – אני מאד עסוקה בנושא הזמן שעובר, הזמן שלא עובר והמייצב הזה היה בול בשבילי. בתוך בריכה צפו ספרות דיגיטליות. חלק התקדמו מהר, חלק לאט. אני חיפשתי את זה שמדלג קדימה ואחורה..

וגם זה

יש עוד, אבל נעבור למוזיאון שהכי אהבתי, ו'הכי' זה אתגר אמיתי באי כזה

Lee Ufan Museum

העבודות של לי אופן מייד עשו לי משהו, מאד סימבוליות הצבע שהוא משתמש בו מחוספס, נראה שהוא עירבב בו חול או משהו דומה.

הוא סיקרן אותי מאד, וההסבר הדל בברושור לא הספיק. מאד רציתי שמישהו יסביר לי עליו.

רגע לפני שיצאתי, הגיעה קבוצה של ישראלים עם מדריכה שופעת ידע.. הקשבתי באלגנטיות רבה להסברים ( ; שווה לראות יותר טיובים שלו. אמן מרתק.

אני חושבת שהתאהבתי בו בגלל העבודה הזו. קטעי וידאו בשחור לבן שמוקרנים על סלע. התמונה לקוחה מכאן

המוזיאון מעוצב גם הוא ע'י טאדאו אנדו, כמו גם – Benesse House מוזיאון, וגם מלון (שמאד רציתי לישון בו וכבר היה מלא).

ב- Benesse House  מוצגות עבודות של אמנים מוכרים, שבאו לאי ויצרו בנאושימה.  מעניין לראות את הפרשנות שלהם לחוויה באי. יש כמה שמאד אהבתי. הופתעתי (ושמחתי) לראות עבודות של הוקני, ואת הפרשנות שלו, וכן היתה שם בריכה. (הצילום מתוך האתר הרשמי).

ויש עוד אבל הבחוץ, הבחוץ עם בתי העץ הנהדרים, הפרחים בכל פינה, עבודות האמנות, והאנשים(!) (זקן חמוד אחד התעקש לקחת אותי טרמפ כי ירד גשם), אז גם הבחוץ גדוש יופי. הנה כמה טעימות קטנטנות, כדי שישאר לכם מה לגלות לבד

שתי התמונות האחרונות הם של האמבטיה השכונתית, הקונספט – באים מתרחצים יחד, מכירים יותר טוב אחד את השני..!

על טשימה, האי הטרופי, מייד בהמשך