המותשת זו אמא אוגוסט טובה, שדאגה לגוזליה ולקחה אותם לסרטים, לפעילויות, אטרקציות וגם נשארה איתם במזגן. שבוע שלם. מה קרה, שישתעממו קצת, חשבה לעצמה, גם זאת פעילות.
לקראת סוף השבוע גאו רחמיה, איך הם, דווקא בשבוע האחרון נשארים בבית? יאללה עוד קצת. קחי אותם לטבע, יהיה שקט לכולכם. אמא אוגוסט האמיצה ארזה בעלה, שמבחינתו חופשה בשטח היא דרגה בעינוי באינקוויזיציה, ארזה ילדיה, ומטלטליה ונכנסו מלאי אופטימית לאוטו. שעתיים ואנחנו באוהל, הבטיחה.
לשווא.
אחרי 6 שעות באוטו, 3 מתוכן הקטנה מנסה להירדם, מחציתן בצרחות, התייאשה מאתרי הקמפינג המוכרזים, שכל אחד מהם נראה כמו גן סאקר במימונה + העשן + המוסיקה המגזרית + ובעיקר, בעיקר העצבים.
אמא אוגוסט למודת קרבות, החליטה להתמקם מתחת לשלט שכתוב פה לא עושים קמפינג. מצד שני זה ספוט הכי יפה בנחל שניר, שווה קנס של 750 שח. הגיעה השלווה והמנוחה, בדיוק ברגע שאמא אוגוסט הרגישה כמו הצל של עצמה.
המשפחות העליזות שהצטרפו אליהם, הכינו את ארוחת הלוחמים בדרכים. כשעלו על יצועם, הדבר היחידי שאמא אוגוסט דאגה לו זה שלא יבואו חזירי בר.
והם באו. ובגדול.
חזירי בר השוכנים בנחלי הארץ הינם מזן ארץ ישראלי שמתרבה בקצב מבהיל. מבחינתו בילוי בטבע כולל מערכת הגברה, ציוד קריוקי, מסך לסרטי בורקס ואביזרים נוספים לדפוק את הראש.
הם לא רצו את הזבל שהשארנו בשקיות, את נפשנו את רצו.
משינה, עומר אדם, ליאור נרקיס, האיגלס, אבי ביטר, צרחו לתוך הלילה, בליווי חצוצרה (!) אמיתית לריגוש. אמא אוגוסט האמיצה החליטה לטפל בבעיה, אני אלך עם שאט-גאן לגנרטור, אשים להם חול, אקרע את הכבל, אשלח להם כלבים, אטביע במים, תכנונים תכנונים ואמא אוגוסט העייפה נרדמה.
נרדמה והתעוררה, נרדמה והתעוררה ואיתה התינוקות והילדים.
בבוקר, עם קרן שמש ראשונה, אמא אוגוסט שאלה את בורא עולם שאלה קטנה – אבל למה? למה? וכתשובה, הגיעה ברגע גל חדש של ביטים שהרעיד מחדש את השמורה. בוקר טוב לך, את מושלמת!