תפריט
כך נפג
שנו: הראיון הזה הוא במידה מסוימת קצת המשך של מה שדברתי . המסע הזה, הלא נגמר, לעבר ברור האמונות שלך כאדם. אני אוהבת שאנשים לא נחפזים לדרך מסוימת, מאפשרים לעצמם לראות בעיניים מפוקחות את הבחירות שלהם ולא נסחפים את כריזמה מעוורת.
אז אולי אתה מוצא את עצמך באמצע החיים עם הגדרות לא סגורות, אבל מי אמר שצריך כאלה? הגדרות זה דבר סוגר שחוסם חיפוש, ולאופירה, שנכנסה ויצאה ממעגלים שונים, זה לגמרי לא מתאים.
1. מה זו אמונה עבורך?
זה הבסיס. זו מתנה שאדם מאמין מקבל. זה לא משנהו שאפשר להתאמץ כדי להשיג, או ללמוד כדי להגיע אליו. זו מתנה, שמקבלים בתקופה בחיים. יש כאלה שנולדים עם זה, אני לא
2. מה זאת אומרת?
גדלתי בבית מסורתי לייט מאד, חגים, צמים ביום כיפור, אבא נסע לבית כנסת בשבתות. זה היה יותר פולקלור מאשר משהו מעמיק, מספר טקסים ולא יותר מזה.
3. ואיך זה היום עבורך?
היום אמונה זה הדבר שהכי מרתק אותי. זה מנתב את צורת החיים שלי, את החשיבה, את ההתנהלות שלי, הכל.
המצוות הן רק אמצעי. אני רק בתהליך של הכרות איתם. לא לקחתי על עצמי עול מצוות, אני מקיימת דברים שמדברים אליי. מה שמרתק אותי זו כל החשיבה שיש תוכנית על החיים פה, שיש בורא מכוון, שכל דבר שקורה, לא מתרחש סתם. יש תכלית לחיים שלי, כמו לכל אחד, יש לנו תפקיד בחיים האלה.
ראיתי סרטון, חלק מההרצאה ודברו על זה שאם מסתכלים בטבע, רואים שלכל בעלי החיים יש אותה צורה. יש ניואנסים קטנים בין אחד לשני, אבל בעקרון כל האריות נראים אותו דבר, כל ציפורי הדרור וכו’ ולכל זן יש תפקיד. אם הזן הזה יכחד, זה ישבש את האיזון הטבעי.
אצל בני האדם זה אחרת. כולנו דומים, אבל לכל אחד יש פרצוף שונה. לכל אחד יש תפקיד אחר, ואי אפשר להחליף את התפקיד. כאשר האדם מת, הוא בעצם סיים את תפקידו.
4. את יודעת מה התפקיד שלך?
אני מנסה להבין. אני חושבת שזה מסע חיים לגלות ואולי גם התפקידים משתנים במהלך החיים.
5. את רואה דברים בעשייה בחיים שלך שהם כתוצאה מהייעוד?
אני חושבת שמתאים לי ללמד ולצייר. אני מאד מחוברת לזה ואנשים מתחברים לציורים שלי, אוהבים לראות אותם, לוקחים אותם למקומות אישיים שלהם.
לגבי הלימוד, אני חושבת שאני מצליחה לקלוט את הילדים ולהבין מה מתאים להם. אני נכנסת לראש שלהם ומדברת איתם בגובה העיניים. אני מרגישה טוב כשאני מלמדת וגם הילדים מרגישים טוב. אני מלמדת אומנות בדמוקרטי, מי שבא ללמוד בא כי הוא רוצה ללמוד ובחר את זה. גם אין כאן שום הכתבה של משרד החינוך, ככה שזה ממש לבוא מתוך הכיף שלי וללמד.
6. נחזור לאמונה, מה גרם לך לרצות להתקרב לעולם הזה?
הכרתי בחור שזה עניין אותו, ניסה כל הזמן לעניין אותי בזה, אבל אותי זה ממש לא עניין. סגרתי כל דבר בזה שלמדע יש תשובות וזהו. במשל הזמן איכשהו התחלתי ללכת לשיעורים. למדתי אצל פרופ’ בן שלמה, באוני’ תל-אביב, מחשבת ישראל, למדתי אצל פרופ’ ליבוביץ, סדרה של שיעורים.
(אני מתרגשת לרגע, שנים עברתי ברחוב שגר ובעיקר דמיינתי פגישה מקרית ושיחה ארוכה, שכמובן לא התרחשה.. )
7. איך היה ללמוד אצלו?
פרופ’ ליבוביץ’ היה אדם מאד צנוע. ישב בהפסקה עם האנשים, ומוציא שקית במבה.. הייתי רואה אותו הולך עם סלים בשוק, הוא היה באמת משהו מיוחד.
8. מה לקחת ממנו?
מאד אהבתי את הגישה השכלתנית שלו, הוא איש אקדמיה שמסתכל בצורה מדעית על היהדות. למדתי אצלו את הרמב"ם, שגם הוא היה שכלתני. בהמשך התחברתי לחב"ד ברסלב, היו לי כל מיני עליות וירידות הכרויות מכל זרמים. עכשיו אני לומדת גם לימודי קבלה אצל הרב לייטמן ויש עוד מרכז יהדות שגם בו אני לומדת.
9. נשמע כמו מסע ארוך, כמה שנים את לומדת?
המון.. בערך 20 שנה. אני הולכת מאד לאט. אני לובשת מכנסים, אני לא נראית בכלל דתייה אבל בתוכי, בפנים, אני מאד דתייה.
10. לרוב מי שמתקרב לדת ולאמונה ‘תופס כיוון’ כלשהו ומתעצב בתוכו, זה לא ככה אצלך
אצלי הכל לאט, זה כנראה מובנה. נולדתי בשבוע 40 בקיסרי, בלי שהיו צירים, כי כנראה לא רציתי לצאת, לקחתי את הזמן, התחתנתי מאוחר, הכל אצלי הולך באיזי, אבל לא רק. זה גם בגלל שאני לא נסחפת. אני בודקת, הולכת צעד צעד, מחפשת את הכיוון המאד אישי שלי.
11. יש איזו הבנה שמגיעה מהדרך הזו?
הגעתי לתובנה שהדבר הכי משמעותי בחיים של אדם יהודי זה להיות במצב של נתינה, לתת לאחרים. דבר שאני מקבלת – להעביר אותו הלאה, לא לתקוע אצלי דברים.
12. למה?
כי זו הזרימה של החיים. צריך לתת לדברים לזרום, לשתף את הסביבה, שיהיה מצב של קשר בינינו, שתהיה ערבות הדדית, אחדות, לא להתבודד. בסופו של דבר אנחנו רוצים להיות אחד, יצאנו מאחד, עשינו מסלול ואנחנו רוצים לחזור להיות אחד. לכן מתאים לי ללמד, אני נהנית להעביר את הידע שלי הלאה.
