תפריט
כך נפגשנו: בראיון עם אמל, בדומה לזה של , דברנו על האישה במגזר הערבי. זה לא היה חייב להיות ככה, דווקא חשבתי ללכת למקום אחר.. אבל הסקרנות להכיר את מה שאינו מוכר, הובילה לשם. ואז, גיליתי שאנחנו מדברות על נושא מוכר. אפילו כזה שדברתי עליו ונראה שפוגש את כולנו בדרך.
אחרי הראיון עם ד"ר אמל, מנהלת בי"ס לסיעוד בנצרת, שלקחה אחריות לחייה בגיל צעיר מאד, הרגשתי שוב, שלפעמים אנחנו מחפשים לנסוע רחוק, כדי לגלות שבסוף – אישה זו אישה , אולי צבעים אחרים, אבל אותן התמודדויות.
1. מה היית רוצה לשנות אצל נשים במגזר ערבי?
גדלתי בתרבות שמחנכת נשים להיות פסיביות. זה משהו שאצלי במחשבות, אני בודקת את עצמי, האם עכשיו אני פסיבית או שלא? אני עבדתי על עצמי כדי לא להיות כזאת. נסעתי לארה"ב ולמדתי. רוב הנשים סביבי לא ככה. יש בחורות שבאות אלינו לבית הספר, ואת רואה שהן עדין פסיביות, לא לוקחות יוזמה. ברגע שהן מתחתנות, זה כמו שהן נעמדות במקום.
2. מה את רוצה להעביר להן?
אנחנו בבי"ס מנסים לבנות מחדש. לא היה להן באישיות את הדבר הזה שנקרא יוזמה, אסרטיביות, שהאישה תרצה להיות משכילה, תלמד וגם תמשיך בעתיד בעבודה ובלמידה שלה. זה לא קורה. גם אם הן לומדות, אח"כ אחוז גדול מהן, חוזרות להיות מסורתיות, ואז חוזרות לאותה פסיביות
3. פסיביות זה יותר נוח, אין מאמץ
גם זה וגם הן עושות מה שהחברה מצפה מהן, שישארו בבית עם הילדים. זה הדבר השני שאני עושה, יש לי הרבה מאד פגישות על נושא ההורות. כתבתי 2 ספרים על איך להתייחס למתבגרים. ואני מנסה בספרים האלה לכתוב בשפה מאד נוחה, צעד אחרי צעד – מה קורה אם הוא עושה ככה ואיך להגיב בחיים. אני בעיקר מנסה שיחשבו מחוץ לקופסה, לתת כלים לפתור בעיות בצורה פרקטית.
4. מה מיוחד לדעתך בחינוך הילדים במגזר שלך?
עניין המשמעת. יש לנו בעיה. יש לנו ערכים, אבל לא יכולים להשתמש בערכים כי אנחנו מבולבלים עכשיו. לקחנו הרבה מהחברה הישראלית, שהם לוקחים מארצות שונות, כמו ארה"ב והערכים מאד מבולבלים. לא יודעים מה נכון לעשות, ואיך לשים את הגבול עם הילד. בגלל זה את רואה יותר בעיות משמעת במגזר הערבי.
5. זה לא משהו שהוא נכון לגבי ילדים באופן כללי?
יש לי תלמידים בגילאי 19-25, אין לנו צבא שיעודד אותם להיות ממושמעים או מסגרות אחרות. אין מוסדות להדריך אותם, אני רואה את זה בבי"ס אצלנו, שיש לנו בעיה גדולה מאד עם משמעת. הכוונה היא לא שהם מעשנים או סמים או משהו כזה, אלא רעש, ואיך להיות ללכת לפי החוקים. הם תמיד מנסים לעקוף את החוקים או לשבור אותם. הם חושבים שזה קול.
6. זה מעניין כי זה גיל די מבוגר יחסית
כן וזה מופיע גם בגיל צעיר. עשיתי מחקר בנושא הזה בקרב 200 אמהות לילדים מגיל שנתיים עד 5. הצגנו להן כמה פרמטרים ושאלנו מה הכי בעייתי, והתשובה הייתה ברורה – משמעת. איך לשים גבולות מגיל צעיר.
7. מה מייצר משמעת?
-להדריך את האמא לעשות איזון בין אהבה למשמעת
-שהאימא בעצמה תהיה ממושמעת. האמהות הרבה פעמים מתנהגות כמו כמו ילדים. האישה ממש תלויה בגבר, בנסיעה, בקנייה, בדיבור, בחברה ובהרבה דברים, ולכן היא לא מתבגרת. לא לוקחת אחריות. ביחסים עם הילד היא מוותרת לבן, נותנות לו הרבה אפשרויות ולא שמה גבול.
אגב זה קורה עם הבן ולא עם הבת. הבן נרגיש שאפשר והוא גם מחקה את האבא, שגם מרגיש שאפשר לשבור את הגבול. אלו הנשים שנותנות לגברים את כל הכח.
-ובעניין הזה, האישה לא מספיק אסרטיבית עם הבעל. הרבה פעמים שהיא צריכה לקחת אחריות, היא חושבת שהיא חסרת אונים. לא יכולה להחליט ונותנת לו להחליט. גם לא לגבי השכלה שלה. הוא מתפתח בקריירה שלו, והיא אפילו לא הולכת להשתלמויות. נשארת בבית עם הילדים, הבעל לא עוזר לה, אז איך אישה עם 4 ילדים שכל היום בבית, יהיה לה זמן לחשוב על עצמה?
8. מאיפה את קבלת מודעות גבוהה כל כך לנושא?
גדלתי בפנימייה בבית ג'אלה עם נזירות גרמניות, אז תארי לעצמך איך הייתה הילדות שלי. בבית הספר היינו רק בנות, אמרו לנו איך להתנהג ולתת כבוד.
לי כל הזמן היה מוח של חקר. רציתי ללמוד יותר. אני מדברת איתך על לפני 40 שנה, היום אני בת 55. אז לא היו בנות שהלכו לאוניברסיטה. חשבתי כל הזמן איך לצאת מהמעגל הזה. אני לא רוצה להיות במעגל של עוני או חוסר ידע.
חיפשתי מלגה כי הייתי בעוני, ההורים שלי לא היו מסוגלים לשלוח אותי לאוניברסיטה ומצאתי מלגה. בזכותה למדתי עד תואר שני בבריאות המשפחה בארה"ב ואז התחתנתי ועשיתי גם תואר שלישי.
התחתנתי בגיל מאוחר יחסית, בגיל 31 שנה, אבל הייתי כבר עצמאית. התמודדתי לבד עם דברים, עוד לפני שהייתי נשואה. נעשיתי חזקה יותר. זה לא רק להצליח בלימודים, זה להיות לבד בכל דבר, לא היה מי שיעזור לי, הייתי לבד והייתי צריכה למצוא פתרונות יצירתיים.
9. זה מה שגרם לך להצליח לא להיכנס למעגל כשהתחתנת?
כן, כי הנשים מתחתנות וחוזרות לפסיביות וכל מה שהיה קודם, אין. אישה ערביה צריכה הזדמנות להיות לבד. לחוות חוויות ולהתמודד עם החיים. רק אז היא תהיה עצמאית וחופשייה באמת. תרגיש את החיים.
ד"ר אמל חאזין
