תפריט
כך נפגשנו: הבוקר הגיע טלפון מטובה מהיכל התרבות באור עקיבא: “שלום ענת, את זוכרת שפנית אליי אחרי ההצגה, אמרת שהבן שלך איבד אייפוד..”.
או, כן. אל תשאלו מאיפה יש לו את זה בכלל ולמה.. אבל היה, וזה אבד שם באולם בתחילת חנוכה. אפילו לא ניסיתי לחפש מעבר למבט קצר באולם. מהר מידיי השלמתי שזה איננו, אבל התקשרתי והשארתי את מספר הטלפון שלי בהנהלה, שיהיה.
“אז מה שרציתי להגיד” אומרת לי טובה “זה שתמיד כדאי לשמור על ניצוץ של אופטימיות, האבידה נמצאה הבוקר”.
בבית נרשמה התרגשות גדולה. נסענו לאותו אולם לפגוש את טובה. בדרך הילדים אמרו שכדאי לי לראיין את טובה, “בטוח שזה יהיה ראיון מעניין”.
הצעתי שהם יראיינו. פגשנו את טובה, אישה מקסימה במיוחד, ואחרי שמסרו את ציורי התודה שהכינו, הם ישבו איתה לשיחה קצרה:
1. מה את עושה בעבודה? מה מעניין אותך שבאת לכאן?
מעניין אותי כל מה שקשור בתרבות, בתאטרון, בהצגות ילדים..
2. מה חיבר אותך לזה?
הרבה מאד שנות עבודה
3. איך אתם עושים את כל הדברים האלה? את כל ההצגות?
אנחנו לא תאטרון יוצר. אנחנו היכל תרבות שמביא הצגות מוכנות. אין לנו פה שחקנים שניצור או נייצר הצגה. אנחנו לוקחים או שוכרים הצגות מתיאטראות כמו הקאמרי, בית ליסין, הבימה, ומביאים לכאן. אלו כל מיני מופעים כמו תאטרון, הופעות מחול, והצגות ילדים, כמו שאתם ראיתם.
בהצגה שראיתם, הם באו לכאן מוכנים, עם כל הצוות והתפאורה והופיעו בשבילכם.
4. אבל חלק מההצגה אתם עשיתם, למשל את הקצב לא?
לא. הם עושים הכל, מייצרים את כל ההופעה. אנחנו רק מביאים אותה לקהל
5. איך מצאת את האייפוד?
מאד שאמא התקשרה אלינו ואמרה שזה אבד לך, ואני יודעת כמה המכשיר הזה יקר, התגייסנו כאן וחיפשנו. לא מצאנו ביום הראשון ולא מצאנו ביום השני, ובסוף טניה מצאה אותו הבוקר.
6. איפה היא מצאה את זה?
זה היה צמוד בין הכיסאות, נפל ונצמד לדופן. היום טניה החליטה לעשות חיפוש יסודי יותר ממה שעשינו בפעם הקודמת, ופתאום היא ראתה אותו והיא באה אליי מאושרת..
7. איך היא חשבה לחפש שוב?
לקחנו את זה ללב, באמת לקחנו ללב את האבדן ותיארתי לעצמי באיזו עוגמת נפש אתה נמצא..
8. כן, אחרי היום הראשון אמרתי שבטח לקחו את זה וכבר משחקים עם זה…
נכון, אבל אני שמחה שלא לקחו והצלחנו למצוא את זה כאן
9. מאז שהאייפוד אבד, לא הפסקתי לחשוב על זה לשניה. קיוויתי בלב ואמרתי לעצמי שבטח ימצאו את זה
זה נס חנוכה.. תמיד צריך להשאיר מקום לתקווה.
10. כן, זה נס החנוכה שלי היום
אחר כך, כשחזרנו הביתה הילדים פתאום שמו לב שיש כל מיני ניסים קטנים סביבם. קלף הסופר גול שפתאום נמצא בכיס, מטבע מנצנץ על המדרכה, אישה מולידה ילד..(ככה אמרו) ‘יש הרבה ניסים אמא, ולא רק בחנוכה’ סיכמו את העניין.
