שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

יום 330, שגית. בלדה לאישה

כך נפגשנו: אני ממשיכה באותו קו מאתמול. אחרי השיחה עם מתוקה, שמספרת על נשים גדולות שמביאות לה השראה, אני מדברת עם שגית. שגית מספרת לי על תרצה אתר, יוצרת רבת פעלים, ועל מחזה שכתבה עליה. אנחנו מתמוגגות יחד מקסמה ועם זאת, גם שגית כמו מתוקה, לא רק נושאת עיניים, אלא גם מכירה בערך עצמה, ובדרך שהיא עושה. ההכרה הזאת, שמשתקפת בשיחה, נעימה מאד למפגש.

1. מה עשית היום?

חזרתי מבית ספר בשרון, בו הרצאתי לפני 200 תלמידים בכיתה ח’ על הספר שלי, רומן לבני נוער – ‘השחר של גאיה’. שיצא לפני 14 שנה. הספר מספר על התבגרותה של נערה חולה בסרטן, סיפור המבוסס על סיפור התבגרותי.

2. מה עושה לך המפגש עם בני נוער במשך כל כך הרבה שנים?

כשאני פוגשת תלמידים ובני נוער אני אומרת את אותו טקסט, זה כמו הצגה, אבל כל פעם יש עיניים אחרות שסופגות את הדברים. יש בזה המון משמעות עבורי, ואני רואה שמה שאני אומרת, מצליח לגעת בליבם של נערים ונערות.

זה מעבר לעניין של המחלה. אמנם אני תמיד מתחילה עם השאלה 'מי מכיר מישהו שחולה בסרטן’,  וכמעט כולם מצביעים.. אבל אני יוצאת משם לנושא של התמודדות עם קושי. לכל אחד יש קושי. הנושא של איך אנשים מתמודדים איתו, מאד מעניין.

3. איזו דרך את מצאת בכיתה ז’ ?

התעסקתי המון במשמעות של הדבר הזה שאני חולה. איך אני יכולה ללמוד מזה על עצמי. היו הרבה שיחות עם אלוהים. ההתמודדות הזאת חיברה אותי להבנה שאדם הוא לא רק תוצר של אירועים שקורים לו בחייו. יש משהו שהוא מעבר, יש את ניצחון הרוח, שקשור באמונה בטוב ויכולת ללכת לשם.

עברו מאז 30 שנה,  אבל זו חוויה מכוננת של חיי. קושי זה לא דבר שרוצים להזמין לחיינו, מצד שני הקושי מזמן דרך מאד יעילה לעשות דרך. אני בטוחה שיש אנשים שעושים אותה, בדרכים פחות מכאיבות, אבל לא תמיד אנחנו בוחרים את הדרך.

4. סיפרת לי על מחזה שכתבת על תרצה אתר, היו לה חיים קצרים, מלאי התמודדויות. מה חיבר אותך לדמות שלה?

עשיתי על תרצה תחקיר מאד עמוק של שנתיים. נפגשתי עם חברים ובני משפחה, ניסתי להבין. תרצה דומה במובן מסוים דומה לגאיה, גבורת הספר שכתבתי, ומאד שונה ממנה. כנראה, תרצה לא הצליחה להתמודד עם הקשיים שלה. הייתה לה נפש מאד מיוסרת, מאד רגישה. היו לה גם יחסים מורכבים עם אבא שלה נתן אלתרמן. כנראה שלא הצליחו לעזור לה כמו שצריך.

עם זאת, היא הייתה אישה מלאת שמחת החיים, צחקנית, אבל הטלטלה בין תהומות עמוקים של חרדות ושל שמחה, אושר, משפחה, חיים תל אביביים. שנים אומרים שהיא נפלה מהחלון בגיל 36. עד היום לא יודעים אם זו הייתה נפילה או קפיצה.

5. מה מלכתחילה הביא אותך אליה?

זה אולי קשור לדבר שדברנו עליו, לרוח האנושית. מה קורה לאדם אחר להצליח ולהתגבר, ולאדם אחר אולי פחות?

במחזה שנקרא 'בגלל הלילה’ אני מתעסקת בשאלה הזאת. הוא מספר על הלילה האחרון בחייה של תרצה, בו נכנסות לתוך חדרה 5 תרצות שונות, והן מעבירות את הביוגרפיה שלה ומנסות להבין את ייסורי הנפש.

יש משהו בשאלת הקיום האנושי שמסקרן אותי. כל מה שאני עושה דרך הכתיבה והיצירה ובכלל, קשור להבנה ולרצון להבין על זה משהו.

שגית אמת, לאתר >

 להגיב בפייסבוק | להרשם לניוזלטר שבועי | כל הנשים דף הבית 

 Email Marketing Powered by MailChimpיוני נשים 365  

© כל הזכויות שמורות לענת אור מגל

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים