שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

יום 16, אנה. בלוג הזכרונות שלי

כך נפגשנו: יש את האנשים האלה שבשיחה מקרית אתה פשוט מוצא את עצמך ממש מראיין אותם, אתה שואל והם עונים. אולי זה הפרויקט שמתחיל להשתלט לי על השיחות, אבל זה מה שקרה עם אנה. מזל שאני כבר מתורגלת ותוך כדי שיחה כבר מתעדת הכל..

עורכת ומגישה בערוץ 9

1. 8 שנים לתחזק בלוג, זה לא מעט..

בהתחלה באתי עם חשדנות לנושא. ראיתי אנשים מסביבי פותחים בלוגים ולא הבנתי למה צריך את זה, אבל תמיד הייתי גרפומנית והנה כבר 8 שנים שאני עם זה..

2. ומה גורם לך לרצות להמשיך?

הבלוג שלי זה משהו אחר. אני אפילו לא קוראת לזה בלוג אלא יותר יומן-רשת. יש 2 סיבות שאני כותבת.

כשהייתי קטנה סבתא שלי כתבה משפטים מצחיקים שאמרתי במין מחברת קטנה. כשגדלתי מאד אהבתי את המחברת הזאת, גם בגיל הטיפש עשרה מאד התלהבתי שיש לי אותה ואהבתי לקרוא בה. אז כאן אני כותבת דברים של הילדים שלי, כי אחרת לא בטוח שאזכור.. ויש לי זיכרון לקוי. הרבה דברים אני לא זוכרת.

ואני רוצה שבעוד 20  שאקרא את מה שכתבתי, אני אוכל להבין איפה הייתי, מה היה שם, אולי להשוות למה שאהיה, לראות אם הצלחתי להתפתח או לא.

3. על מה את כותבת?

להבדיל מהרבה עיתונאים, הבלוג שלי זה לא עיתונות נטו, אלא יותר סלט. היום אני כותבת על משה קצב, מחר אני כותבת על זה שיצאה לילד שלי שן ראשונה ומחרתיים על איזה סרטון ביו טיוב שהדליק אותי. אין חוקים.

4. את עובדת בתקשורת המון שנים, בעצם כבר יש לך מקום להתבטא בו על ענייני אקטואליה,

למה את צריכה גם את הבלוג בשביל זה?

יש דברים באקטואליה שחשוב לי לכתוב עליהם בבלוג. לגרום לאנשים לחשוב עליהם מנקודת מבט אחרת, או נוספת. להבין שיש הרבה דרכים להסתכל על מה שקורה פה. בסך הכל זה לא רק חלק מהיום יום שלי, זה חלק מהמחר שלי ושל הילדים שלי. בבלוג אני יכולה להגיד דברים בצורה לא פולטיקלי קורט,  שלא כמו על המסך. שם אני לא יכולה להגיד כל דבר.

5. תני 2 דוגמאות של נושאים שעוררו עניין מיוחד

היה ויכוח סוער על פרסום התמונות מרצח המשפחה מאיתמר. אני כתבתי שזה סנאפ ופורנוגרפיה ולא קשר לעצב האמיתי ומלחמת הגרסאות הפוליטיות עם הערבים. זה היה דיון שגרר המון תגובות, חלקן אפילו נמוכות מאד, אבל אם אני כותבת על נושא כזה אני מוכנה לספוג גם את זה.

ועוד דוגמא, אנסטסיה מיכאלי אחרי השריפה בכרמל הגיעה לשם לסיור עם צלם. היא באה עם חליפת עסקים מחויטת, חצאית מיני, גרביון שחור, ג'קט ושלחה לתקשורת תמונה שלה עם ההופעה הזאת על רקע היער השרוף. שמתי את התמונה בבלוג ומאותו רגע התחיל גל סוער של תגובות..

6. אני יכולה לנחש מה הן היו..

כן, התייחסו לניגוד בצילום, חלק כתבו שהיא לא רגישה מספיק, שהיא לא מבינה את הכללים הבסיסים של ההתנהגות, אבל חלק מהתגובות היו עליי. על זה שהעליתי תמונה כזאת, אמרו שאני מקנאה בה..

7. דרך החדשות את וודאי יכולה לעשות שינוי חברתי בצורה הרבה יותר מהירה, מול קהל הרבה יותר גדול

נכון. כל מכתב שאני אוציא לשר לקבל תגובה, וזה יהיה על נייר רשמי של ערוץ 9, יביא לשינוי הרבה יותר מהר ואפקטיבי מכל פוסט שאכתוב. גם הריטינג הוא לגמרי אחר. בבלוג זה כמעט 2000 איש ובטלוויזיה מאות אלפים, אבל זאת לא המטרה שלי בבלוג. המטרה שלי זה לשמור את החיים שלי במקום אחד שאוכל לחזור אליו.

 הבלוג של אנה 

 —

אהבתם? שתפו את הפוסט

© כל הזכויות שמורות לענת אור מגל

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים