תפריט
כך נפגשנו: הילדים במעבדאדא בעין הוד, היו כל כך עסוקים בשלהם, שאני והמדריכה חיפשנו לנו תעסוקה משותפת
1. במה את יוצרת?
אני מציירת, מפסלת, עושה וידאו . בהגדרה שלי אני ציירת, גם אם אני לא מציירת על קנבס עם צבעי שמן או על נייר איכותי עם צבעי מים. אני מציירת במהות שלי והמהות שלי זה לצייר.
2. את יכולה להגדיר את העשייה שלך?
אני עושה הרבה דברים שהם לא בדיוק מוגדרים באיזה שהיא דרך כזו או אחרת. אני בניסיון לבנות עשייה שהיא גם של אמנות, עם קשרים לתחומים נוספים מהחיים במרחב ציבורי
3. איפה נוצר המפגש של היצירה עם המרחב הציבורי?
אני גרה באזור שהוא מאד פעיל בשכונת הדר. הרבה מהיצירות שלי אני יוצרת ברחוב, למשל אני עוברת ברחוב ורואה קשקוש, אני יכולה לעצור שם ולהמשיך ולצייר
4. יש נקודה שאת מחפשת להגיע אליה עם האמנות?
אני מרוצה מהתהליך. אין לי אבן דרך שאני רוצה להגיע אליה.
5. מה עם תערוכה? הכרה רחבה?
לאט לאט מכירים. לאט לאט יש תערוכות. אני לא בטוחה שתערוכה זה הדבר החשוב ביותר. ההכרה יכולה להימדד במדדים אחרים. תמיד יש את השאלה מה זאת הכרה בעצם..
אני מאמינה יותר בתהליך. כמו המפגש הזה שנוצר ביני לבינך. מתי שצריך להיפגש אנחנו נפגשים. מתי שצריך להכיר, אנחנו מכירים. אין דבר שצריך לזרז אותו. אפשר אבל זה לא בהכרח מבטיח משהו, לעומת זה שהדברים יקרו בלי שנזרז אותם..
